מעט טניס, הרבה סימני שאלה

עונת הטניס שמגיעה לסיומה היתה העונה החלשה מזה שנים עבור הטניס הישראלי. שחר פאר מסיימת את העונה במקום ה-37, דודי סלע מגרד בקושי את תחתית הטופ 100, אנדי רם ויוני ארליך מסיימים את העונה בסביבות המקום ה-50 בעולם, רחוקים מאוד משיאם, נבחרת הדייויס הפסידה הפסד לא מחוייב המציאות לנבחרת קנדה ואילו בנות הפדרציה לא ניצלו את הטורניר הביתי באילת.

הפריצה של אמיר וינטרוב ויוליה גלושקו אל 200 הראשונים בעולם כיפרה במעט על חוסר ההצלחה של הטניסאים הבכירים, אבל השנה הזו בכל זאת מסתיימת עם הרבה סימני שאלה.

פאר אמורה היתה להיות סיפור ההצלחה הגדול של הספורט הישראלי השנה. טניסאית כחול-לבן בטופ 10 של טניס הנשים העולמי. זה קרה כמעט ושוב כמעט ושוב כמעט, עד שזה הפך פשוט למעצבן. כשמסתכלים על רשימת הטניסאיות בצמרת סבב הנשים, הסובל מחוסר יציבות והעדר כוכבות-על במשרה מלאה, זו היתה בדיוק התקופה בה פאר יכלה לפרוח ולהיכנס להיסטוריה.

למרות ראיונות רבים שנתנה פאר לאחרונה לתקשורת, עדיין לא ברורה הסיבה לירידה הפתאומית ברמת הטניס על המגרש ובעיקר ברמה המנטלית, שגרמה לפאר להפסיד שוב ושוב לשחקניות מהשורה השלישית, שחקניות להן היא לא הפסידה גם בתקופות הכי רעות שלה בעבר. פאר משדרת אופטימיות בנוגע להתאוששות בשנה הבאה. אז נכון, היא כבר חזרה מהמקום ה-70 בעולם בעבר והכל אפשרי, אבל גם במבט הכי אופטימי קשה לחזות שוב הזדמנות כזו להתקרב אל הטופ 10, כמו שהיתה לפאר בתחילת השנה.

שחר פאר. לא השנה שלה (רויטרס)

גם דודי סלע היה מוחק ברצון את העונה. עונה שמסתכמת בזכייה בשלושה טורנירי צ'לנג'ר, אחד מכובד ושניים חלשים יותר, שמונה ניצחונות בלבד בסבב ה-ATP, ואף רבע גמר אחד, ראויה להישכח. הפוטנציאל של סלע נשאר כשהיה, בשיאו הוא יכול לנצח גם שחקנים מהטופ 20, אבל למחרת הוא יכול להפסיד לשחקן מחוץ לטופ 200.

יציבות היא שם המשחק ברמות הגבוהות של הטניס העולמי ואת האלמנט הזה סלע מתקשה להביא למגרש. גם בדייויס, המגרש הביתי שלו, סלע היה מאוד אפור העונה. השאלה הגדולה היא האם סלע יוכל לשחזר שוב את 2009 ולחזור ל-50 הראשונים בעולם? אם זה לא יקרה בקרוב, המוטיבציה של הישראלי להמשיך בגיל 27 לשחק בצ'לנג'רים ובטורנירים קטנים עלולה להיגמר.

דודי סלע מאוכזב. התרגלנו יותר מדי לראות את התמונה הזו (אלעד ירקון)

"אנדיוני" חזרו השנה לשחק ביחד עם המון ציפיות, אבל הזיווג המחודש לא הביא תוצאות. הישראלים מוצאים את עצמם ללא הישגים, מדורגים נמוך ולא נכנסים לטורנירי הזוגות היוקרתיים, שוב ושוב. מה שמחזיק את השניים למרות האכזבות זו אולימפיאדת לונדון 2012 והידיעה שביום טוב הם יכולים לנצח כל זוג בעולם.

השנה הבאה תהיה להם קשה שבעתיים. הרבה שחקני יחידים ישחקו השנה זוגות בגלל הרצון להשתתף בלונדון. הכניסה לטורנירים תהיה קשה הרבה יותר ורק דרך הצלחה גדולה בטורניר גראנד סלאם הם יוכלו לפרוץ שוב.

אנדי רם ויוני ארליך. יצטרכו להילחם השנה (דרור עינב)

נקודות האור השנה היו אמיר וינטרוב ויוליה גלושקו. שניהם שיחקו מצויין באליפות ישראל 2010, ומאז רק התקדמו. השניים הפכו להיות המחבטים מספר שתיים בנבחרות הדיוויס והפדרציה, והם באים עם קבלות. שניהם יצטרכו להתמודד בשנה הבאה עם יותר ציפיות, טניסאים יותר בכירים בהגרלות והרבה נקודות להגן עליהן. המבחן הגדול שלהם כדי לשרוד בסבב יהיה בשנה הבאה.

חייבים לציין גם את ההתקדמות הגדולה של כמה טניסאי נוער, ביניהם איגור סמילינסקי, אור רם, דניס חזניוק ו-ולריה פטיוק, התקדמות מעודדת, אבל את הפירות ממנה, נקצור רק בעוד 5 שנים לפחות.

הכתוב הנו טור דעה