המאמנים שעשו את ההבדל

טורניר הגברים באליפות ארה"ב הפתוחה זרם לאיטו השנה באופן צפוי עד משעמם. היעדרותו של רפאל נדאל הסירה עוקץ מסויים מהטורניר וגרמה לשני השחקנים המובילים בעולם בתקופה האחרונה, נובאק ג'וקוביץ' ורוג'ר פדרר, להמשיך בדרכם הבטוחה לעוד גמר קלאסי. אבל אז הגיע יום שבת הגדול וטרף את כל הקלפים.

ערב סנסציוני שכזה לא זכור בסבב הגברים מזה שנים רבות. קאי נישיקורי, שחקן יפני מוכשר מהמקום ה-11 בעולם, הגיע לחצי הגמר מול הראשון בעולם, מותש וסחוט, ובעיקר לאחר שני משחקים של חמש מערכות ובסופו של דבר יצא עם כרטיס לגמר.

קאי נישיקורי חוגג כל הדרך אל הגמר (רויטרס)

מריאן צ'ליץ', שחקן קרואטי מהמקום ה-16 בעולם, שבשנה שעברה הורחק מהסבב שלא באשמתו עקב נטילת חומר אסור שגם סיכנה את הקריירה האישית שלו, מגיע עם המון ביטחון וטניס נהדר למעמד הגמר, לאחר שהביס בגדול את פדרר, שזכה ב-17 טורנירי גראנד סלאם.

מצד אחד שחקן יפני מהיר וחכם ומצד שני ביג סרבר קרואטי גבוה וחזק. שני שחקנים שונים עם אלמנט אחד משותף, המאמנים. את שני השחקנים שיאבקו בגמר הגראנד סלאם הקרוב, מלווים שני שחקני עבר נוצצים. מהצד של נישיקורי, מיקל צ'אנג האמריקני, שבגיל 17 זכה ברולאן גארוס, ומהעבר השני, גוראן איבניסביץ' הקרואטי, אלוף ווימבלדון בשנת 2001.

מריאן צ´יליץ´ חוגג גם הוא (רויטרס)

צ'אנג שהגיע לשיאו בגיל צעיר, הפך לכוכב ענק אבל לא הצליח לשחזר את התהילה בשנית. מהצד השני, איבניסביץ', אשר בגיל 29 כשהוא על סף פרישה, נכנס לווימבלדון רק עם כרטיס חופשי והצליח ללכת עד הסוף. שני סיפורים מדהימים, שהוליכו את החניכים באמונה אל סיפור אגדה משלהם ובעיקר אל כניסה לדפי ההיסטוריה.

שני מאמנים שהשכילו להפוך את השחקנים שלהם מלהיות עוד שחקני העשיריה ראשונה בעולם ולכאלה שיגיעו באופן קבוע לשלבים האחרונים בגראנד סלאם ויודחו, לשחקנים שהצליחו ברגע הגדול שלהם להתעלות ולהגיע לפסגה ברגע האמת של הקריירה שלהם.

הכתוב הינו טור דעה