יותר מנהיג מכולם

“הקריירה שלו תלך לאיבוד”, “הוא לא יגיע לשום מקום”, “לא מסוגל להוביל במועדון גדול”, “עצלן”, “בעייתי”. אלו רק חלק מהדברים שאמרו אנשי וחובבי כדורגל רבים במהלך השנים כאשר השם “ירדן שועה” עלה לשיח. זה היה נראה אולי נכון כאמת לשעתה באותם ימים, אך נכון למרץ 2025, אפשר לומר בפה מלא; ירדן שועה, הוא המנהיג הכי גדול בכדורגל הישראלי, של אחת הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי. 

המשפט הזה לבטח היה נשמע הזוי לו היה נאמר בקיץ 2020, עת עזב שועה את מכבי חיפה אחרי קדנציה שבה היה מעורב ביותר בעיות משמעת משערים על כר הדשא. המזל שלו, לפחות אז, היה שהכישרון שיש לו ברגליים השאיר אותו בתודעה ונתן לו את הצ’אנס הנוסף בבית”ר ירושלים – מועדון ענק, אבל דאז, עדיין קבוצה קטנה ולא כזו שמתמודדת על תארים. 

גם החיבור עם בית”ר לא היה נראה מהרגע הראשון כ”שידוך משמיים”, כשגם בבירה ה”רעות החולות” של שועה עדיין התפרצו מדי פעם, לפחות בשנה – שנה וחצי הראשונות, אך ככל שחלף הזמן, כמו שאוהדי בית”ר אוהבים להגיד, “זה לא נגמר, זה מתחזק”, כך היה גם עם שועה. מאז, הוא כבר הספיק לשבור כמעט כל תקרת זכוכית אפשרית מבחינתו ומבחינת המועדון, אך מעבר לכך, הפך להיות ה”אייקון” שבבירה היו כל כך כמהים לו, כזה שלא היה להם אולי מאז המאמן שלו, ברק יצחקי. 

ירדן שועה (רדאד ג'בארה)

אפשר לראות את זה בכל אספקט אפשרי. עוד בזימון הקודם והראשון שלו לנבחרת, לאחר שכבש את שער הניצחון מול בלגיה, בהתאחדות לכדורגל לא היו ערוכים לחיסול כל כך מהיר של מלאי החולצות עם המספר 7 והכיתוב שועה על הגב. גם אם נלך הרבה אחורה, ספק אם נמצא דוגמה להייפ כל כך מטורף סביב שחקן, לא רק במדי הקבוצה שלו, אלא גם במדי הנבחרת. לצורך העניין, גם ערן זהבי בימיו הגדולים במכבי תל אביב, לא גרם לאוהדי הצהובים לרוקן את חנות נבחרת ישראל מהמלאי. מדובר בתופעה שאנו חוזים בה אולי לראשונה, בטח בעידן הנוכחי. 

אבל ה”שועה – מאניה” כפי שניתן לכנות אותה, מתחילה קודם כל במה שקורה על המגרש. על כל הכבוד לכישורי המנהיגות שלו, הם לא היו באים לידי ביטוי ללא הכישרון הפנומנלי שיש לו ברגליים. מי שהתחיל את הקריירה בכלל כחלוץ, מתגלה בשנים האחרונות כאחד המוסרים הגדולים שהכדורגל הישראלי ידע, אולי מאז ומעולם. בשפת הגיימינג, לפעמים נדמה שיש במוחו סוג של “צ’יט” שמאפשר לו לראות את המשחק כמה צעדים לפני כולם, ולראות בכל זמן נתון איפה כל שחקן נמצא, יכולת שבה ניחן למשל אייל ברקוביץ’. זה לא בא לידי ביטוי רק בבישולים, שכן יש שחקנים שמבשלים אפילו יותר ממנו, אלא גם ב”בישול לבישול”, או מה שמכנים “מסירת מפתח”, אלמנט ששועה מסוגל לייצר מכל מקום ומכל סיטואציה על המגרש. 

אפשר לומר שבשלוש השנים האחרונות, שועה עבר תהליך שמגיע לשיאו בימים אלה, בו הפך מ”עוד” כוכב כדורגל, למנהיג הבלתי מעורער של בית”ר, ואפשר לראות את זה בכל רגע על המגרש. גם ברגעים קשים, הוא הראשון שיבוא לקחת את הכדור ולעולם לא יברח מאחריות, כשנוסף לכך, הוא לא מפסיק לכוון ולתת הוראות על המגרש. אם המאמן הוא התסריטאי, שועה הוא הבמאי שידאג שהסרט ייצא לפועל בצורה הטובה ביותר. שכל אחד ידע את תפקידו בצורה המדויקת. הוא יכוון, הוא יעיר, יצעק ויעורר כשצריך, ירגיע את המשחק כשזה מה שיידרש, ובקיצור – על פיו יישק דבר.  

ירדן שועה (עמרי שטיין)

תהליך ההתבגרות והמהפך של שועה עם אולי הגדולים ביותר שראינו משחקן ישראלי. זה ניכר בצורה מובהקת גם על המגרש, סתם לדוגמה, כשהוא יוותר על פנדל וייתן את הכדור לעומר אצילי כדי לתת לו ביטחון, ומחוצה לו, כשאי אפשר שלא להתרשם מהכריזמה, הביטחון והרהיטות בדרך שבה הוא מתבטא בראיונות. מאחד שהיה נחשב בעיניי רבים ל”ילד חרא”, סליחה על הביטוי, של הכדורגל הישראלי, שועה הפך לסמל של קלאס.

שעה לא מתרגש מרעשי הרקע שלפעמים הקהל והתקשורת נוטים לייצר וגם אחרי שכוכב בסדר גודל של עומר אצילי הגיע לקבוצה, וקיבל בהתחלה חוזה יותר גבוה משלו, רבים היו בטוחים ש”הינה, עכשיו הוא ישבור את הכלים”. אבל לא. שועה המשיך להתנהל במלוא הרצינות והמקצוענות וגם לתת תוצאות על המגרש. קפטן למופת וגבר אמיתי. 

לירדן שועה יש מניות מרכזיות בחזרתה של בית”ר ירושלים להיות רלוונטית בצמרת הכדורגל הישראלי. העונה הנוכחית הוכיחה שלקבוצה מהבירה יש בסיס טוב, ואם ברק אברמוב, יחד עם אלמוג כהן וברק יצחקי, יפעלו בצורה חכמה בקיץ, השמיים הם הגבול. עבור שועה, המטרה הבאה היא ברורה וחד משמעית; הוא צריך להוביל את בית”ר ירושלים לאליפות. ואם זה יקרה, בעידן הנוכחי, שבו פערים תקציביים הם גורם הרבה יותר משמעותי מימים עברו, זה ללא ספק ישים אותו בשורה אחת עם הגדולים ביותר שהמועדון מהבירה ידע. וגם אם לא, הוא כבר עכשיו בדרך לשם. 

ירדן שועה עם הגביע. יביא גם אליפות? (אורן בן חקון)