נבחרת ישראל פתחה את הקדנציה השנייה של אלי גוטמן בצורה לא נעימה בלשון המעטה. אז אמנם סגל חדש יש, גם צוות מקצועי וכם אימצו את נאצ'ו שעשה חיל במכבי ת"א, אך ה-3:1 לסלובקיה הוכיח - גם עבודה עמוקה לא תסייע לנו.
כן, אמנם זה משחק אימון, אבל לא כך אפשר למכור אשליות שאנחנו מסוגלים להעפיל לטורניר היורו.
אופ"א דירגה אותנו בדירוג השלישי, אך סלובקיה הוכיחה כי פערי הרמות הם פשוט לא מציאותיים.
אז אשליות אין לנו, אוהדי הכדורגל הישראלי שצמאים להצלחה בזירה הבינלאומית כבר עשורים רבים, אך הגישה של אלי גוטמן מותירה סוג של אשליה. כן, מעט מתנשאת, כזו שגורמת לפתח ציפיות.
הקהל אמנם לא הגיע לנתניה והוכיח כי לא קל לשכנע אותו להאמין במוצר פגום, אבל אפשר לתהות אם אלו ה-11 שבאמת הכי טובים עבורנו, או עבור גוטמן.
 |
| שחקני הנבחרת מדוכאים. את 2016 הם יראו מהבית (משה חרמון) |
|
| |
מאור בוזגלו בעונה נפלאה יכול וגם הוכיח כי יש לו מקום ב-11, לפחות בכושר הנוכחי. גם אייל משומר, אולי מספיק למכבי חיפה, אבל ברמת הנבחרת, זה ההיצע הכי טוב שיש לנו באגף ימין?
הסלובקים, שאינם מהטופ האירופי להזכירכם, היו ראשונים לכל כדור, הלחץ שביצעו היה מושלם, ובעיקר הוכיח לנו ולגוטמן, שלא ימכרו לנו אשליות בנוגע לפאריס ב-2016, אנחנו פשוט לא שם.
הכתוב הינו טור דעה