אנחנו בשלב מוקדם יחסית של העונה, אמצע פברואר ושלב הנוק אאוט של המסגרות האירופאיות תיכף איתנו.
בצל כל הקסם שמצפה בהמשך השבוע, צורמת העובדה כי שוב הכסף סיים את התחרות, דווקא באחת מהליגות הטובות באירופה.
באיירן מינכן פשוט לא סופרת את הליגה הגרמנית והולך ונהיה יותר ויותר משעמם לעקוב אחרי משחקיה בזירה המקומית (ברור שאוהדי הבווארים חוגגים). אז אמנם בורוסיה דורטמונד קראה תיגר במשך שלוש עונות, אבל אל תגידו שרק בגלל גוארדיולה המאבק נסגר.
הבווארים תמיד היו המועדון הגדול בגרמניה, אך פער כזה ברור בינם לבין יתר היריבות לא היה גם בעונות קודמות בהן האליפות הלכה לוולפסבורג ושטוטגרט. לא פלא ששחקנים שנחשבים לכוכבים הגדולים של דורטמונד כמו מריו גצה ורוברט לבנדובסקי בחרו לערוק ליריבה הגדולה, אבל הנתון הזה הוא בדיוק הסממן להבדלי הענק. בקצב הזה גם העתיד הקרוב יהיה כולו צבוע אדום, לצער כל מי שמחפש רומנטיקה בכדורגל.
אחרי עונת קסם שחשפה את הכדורגל הגרמני לכל העולם והפכה את הבודסליגה אולי לליגה הטובה בתבל, הגיעה עונה שחשפה את הפערים הענקיים בין באיירן לבין 17 היריבות שלה על הכתר.
 |
| אדין דזקו מול דוד לואיז. הליגה הכי מרתקת באירופה (רויטרס) |
|
| |
בעונה בה הליגה האנגלית צמודה יותר מתמיד והספרדית מציגה עונה של מאבק משולש, חבל שבצלע השלישית של הטופ העולמי ברמת הליגות, הפערים רק הולכים וגדלים.
הכתוב הינו טור דעה