שלב הבתים של יורו 2013 עד גיל 21 הגיע לסופו והמסקנה היחידה שמהדהדת במוחי ללא הפסקה, היא כשלונה של הנבחרת הגרמנית. גרמניה, שקטפה ב-2009 את התואר הנכבד בשבדיה, אפילו לא הצליחה להעפיל לשלב חצי הגמר בישראל.
אז נכון, הגרמנים אולי לא היו הפייבוריטים הגדולים ביותר לזכייה, אבל עם שחקנים שמגיעים מאחת הליגות הבכירות באירופה אפשר להיות מופתעים בהחלט. מריו גצה, גו'ליאן דרקסלר ועוד מספר שחקנים, לא הגיעו ארצה כידוע לכולנו, אך זהו לא תירוץ לנבחרת בסדר גודל של גרמניה להשיג סך הכל שלוש נקודות מתשע אפשריות. ההפסד לספרד והחוסר מזל בדקות הסיום מול הולנד אולי מתקבלים על הדעת, אבל הניצחון הדחוק (1:2) מול הנבחרת הרוסית שבר עוד שיא בדרך לטורניר גרמני כושל.
הקפטן הגרמני, לואיס הולטבי, היה זה שצריך לקחת על כתפיו את הנבחרת. קשרה של טוטנהאם, פתח לא טוב את הטורניר עם מחצית ראשונה גרועה בהולנד, שבישרה רעות מבחינתו על המשך היורו. הולטבי כבש רק שער אחד במהלך הקמפיין (במחצית השנייה מול הולנד) ואם לומר את האמת לא רק שלא סחב את הנבחרת לחצי גמר, אלא לא תרם לגרמניה בכלל.
הולטבי הוא לא השעיר לעזאזל היחידי בנבחרת. לפני תחילת הטורניר, התפארו בגרמניה בכך שהשוער, ברנד לנו, יקנה לא מעט ביטחון לשחקני ההגנה ויתן תרומה גדולה לקבוצה של ריינר אדריון. כולנו יודעים איך זה נגמר.
|
לנו. ירצה לשכוח את היורו (חגי ניזרי) |
|
|
שוער לברקוזן, שעשה עונה מצויינת במדיה וגמר איתה במקום ה-3 בבונדסליגה, המוליך לבתים של ליגת האלופות, סיים את הקמפיין הגרוע בחייו, כשהיה אשם במספר שערים קריטיים בתחילת הטורניר. מי שמכיר את לנו יודע, לא מתאים לצעיר הגרמני, שנחשב לאחד השוערים הטובים בגרמניה.
אקדמיות הנוער בגרמניה הן מהמתקדמות באירופה, כמו גם ההשקעה בילדים ובנערים בשנים האחרונות, שיוצאת מגדר הרגיל. לאחרונה, נחשפנו לשחקנים הצעירים הגרמנים ברחבי היבשת שפרצו בקבוצותיהם והפכו לפקטור משמעותי.
ההגעה של באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד לגמר ליגת האלופות, היא רק חלק קטן מהסיפור והיא בהחלט לא מקרית. אפשר לומר, שלאור היכולות של המועדונים הגרמנים באירופה בעונה החולפת, ציפינו לקצת יותר וגם אם לא לזכות ביורו, אז לפחות להציג תצוגות כדורגל מרהיבות שיזכירו לנו מי היא באמת גרמניה.
הכתוב הינו טור דעה