אוהדי מכבי ת"א מתחלקים בצהרי יום השישי הקיצי הזה לשניים. אלו שמרוצים מעזיבתו של הקפטן ואלו שעצובים. מיותר לציין ששני הצדדים היו המומים באותה מידה מההודעה שהקפטן לא בתוכניות הקבוצה.
יטעו אלו שיזהו את המהלך כהפגנת שרירים מצד הצוות המקצועי החדש של המועדון, זה לא המקרה. יש פה עניין של בחינת הסגל והבנה שהגעה לאיזון עם יצחקי בין השורות היא דבר קשה במצב העניינים הקיים.
זה לא שמכבי ת"א לא יכולה להצליח עם ברק יצחקי או שברק יצחקי לא יכול להצליח במכבי ת"א, זה שהנוכחות שלו במועדון לא תורמת לפי שעה לשני הצדדים ולכן נכון להפרד, גם אם שני הצדדים יפסידו כספים, כבוד וייפגעו תדמיתית בשלב ראשון.
יצחקי הגיע למכבי כשהוא היה (לפחות לפי שווי כספי) בנקודת מוצא דומה לזו של עמנואל מאיוקה. השניים נמכרו במחירים שווים (האחד ממכבי ליאנג בויז והשני מבית"ר למכבי) אך בחלוף שתי עונות האחד הלך קדימה והשני הרבה מאוד אחורה – הדבר בא ללמד על התרומה של השחקן לקבוצה ולעצמו בין הפציעות, ההשמנה והחוסר בהישגים.
|
ברק יצחקי. בשעתו הקשה הוא צריך לקחת גם אחריות (גיא בן זיו) |
|
|
סביר להניח שמכבי תרצה לראות את יצחקי בחו"ל ובתקופה הנוכחית לא נראה שזה יהיה דבר קשה להשגה (אלא אם כן הם יצפו להחזיר את ההשקעה הכספית). אם השחקן, שהתקשה להסתדר בגנק בשל בעיות קליטה, יקבל סביבה נכונה ויבין, כמו אחרים לפניו, שזו יכולה להיות הזדמנות אחרונה, הוא גם יוכל להזכיר את השחקן המוכשר מבית"ר ירושלים שהבקיע את רוב השערים היפים שנראו פה בשנים האחרונות.לסיום, אני מניח שזו לא שעתו היפה של יצחקי. אנו בני האדם, במקרים כאלו, נוטים להוריד מאיתנו אחריות ולהתייחס לגורם השני ככזה שייצר את הבעיה. למרות זאת, יעשה טוב יצחקי אם יחשוב לעצמו (יכול גם לשיר): “היכן טעיתי? מה לא נכון עשיתי...”
הכתוב הנו טור דעה