בשנת 2004 נבחר ג'ורג' בוש הבן לנשיאות ארצות-הברית בפעם השניה אחרי שהוכיח את עצמו במשך ארבע שנים כנשיא כושל וכאדם לא אינטליגנטי בלשון המעטה. בפעם הראשונה שנבחר היה זה בבחירות מפוקפקות, בפעם השניה, הוא עשה זאת באופן בלתי מעורער ובגדול. אפילו המפוכחים בציבור האמריקני לא יכלו לבוא בטענות אלא לציבור האמריקני עצמו ולומר, בשם העם כולו: Fool me once - shame on you, fool me Twice, shame on me.
ברור למדי מדוע איציק קורנפיין מחפש רוכש לבית"ר ירושלים גם לאחר התייצבותה הכלכלית. ארקדי גאידמק נמצא ברוסיה ואינו יכול לחזור לארץ וכך לא ניתן לנהל מועדון כדורגל שמכבד את עצמו. ואולם, נוכח עברו של גומא אגייאר העתיד תחת שרביטו אף הוא אינו מבטיח. אחרי אשפוזו ועזיבתו את הארץ, לא בטוח שהוא הבעלים המתאים למועדון גדול ועתיר לחצים כבית"ר ירושלים.
אגייאר נראה - כשהגיע לארץ - כאדם שבא לעשות קצת כותרות. ייתכן שכוונותיו טובות, ייתכן שהוא מבקש לשפר מעט את התדמית שהתנפצה לו בארץ. תקוותם של אוהדי בית"ר היא, שההחלטה לאפשר לו לרכוש את הקבוצה מידיו של גאידמק אינה פזיזה מדי.
יותר מהאצטדיון הנפלא, מהשחקנים ואפילו מהקהל (כלומר מהחלק הלא גזעני ופרימיטיבי שבו), איציק קורנפיין הוא הוא הנכס הגדול ביותר של בית"ר ירושלים בימים אלה. בשקט, בענווה ובחוכמה הוא מנווט את הספינה הזאת, שהייתה קרובה לטביעה, אל חוף מבטחים. הקרדיט שיש להעניק לו, לפיכך, בכל קבלת החלטות, הוא רב.
משום כך, אני נוטה להניח שבנוגע לגומא אגייאר הוא יודע משהו שאני איני יודע. שהוא בקיא במצבו הרפואי והנפשי, שהוא מודע לכוונותיו ולמניעיו ולמטרותיו של המיליארדר, שהוא יודע לשקלל היטב את כל הנתונים ולעבד את כל המידע בזהירות ובאחריות שהפגין עד כה. אני נוטה להניח שזה בדיוק מה שהוא עשה ושאם הגיע למסקנה שאגייאר בעלים ראוי לקבוצתו הוא מבסס זאת על עובדות.
דבר אחד ברור - קבוצה כמו בית"ר זקוקה לבעלים. דבר אחר נותר תמוה ויתברר בהמשך - האם לא מוטב היה להמתין לבעלים ראוי יותר, יציב יותר מאגייאר, האם לא תיפול איתו בית"ר בשנית.
הכתוב הינו טור דעה
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם