עלייה לצורך ירידה

שלב הבתים של ליגת האלופות. הבמה המרכזית של הכדורגל האירופי. השאיפה הגדולה ביותר של כל שחקן בליגת העל. החלום הרטוב של האוהדים. היוקרה, השמחה, הגאווה. התחושה הבלתי נפרדת של "אנחנו חלק מהגדולים ביותר". כבר היינו שם.

שלב הבתים של ליגת האלופות. הבמה המרכזית של הכדורגל האירופי. השאיפה הגדולה ביותר של כל שחקן בליגת העל. הסיוט של האוהדים. האכזבה, העלבון, הכאב, הזלזול הבלתי נסבל והתחושה הבלתי נפרדת של "נכנסו לפנקס השחור של המפעל. שברנו שיא". לצערם של אוהדי מכבי חיפה, גם שם הם היו.

אין ספק שהמטרה הברורה של אלופת ישראל היא לעלות ובצדק למפעל היוקרתי הזה. יש בו המון כסף, יוקרה ולא בכל יום הכוכבים הגדולים ביותר בעולם נוחתים בארץ. יש מי שיאמרו שהם מעדיפים לעלות בכל שנה לליגת האלופות ולהתפלל כדי לראות את הרשת זזה פעם אחת, אולי פעמיים אם להיות חזירים. העיקר להיות שם.

אני לא יודע מה עם שאר האוהדים, אבל עבורי, לשבת ביציע ולפנטז על שער אחד בשישה משחקים, זה לא מה שעושה את זה. להיפך, זה הורס את ההנאה, עם כל הכבוד לרובן וריברי שמתרוצצים לי מול העיניים. כבר עברנו את שלב ההתלהבות של להגיע לצ'מפיונס.

רובן מוקף ירוקים בקמפיין הקודם. נחמד אבל לא מספיק (תומר גבאי)

נכון, את מה שקרה למכבי חיפה בקמפיין הבתים האחרון יהיה קשה לשחזר גם אם רוצים. הירוקים סבלו מחוסר מזל מטורף שהתלווה ליכולת הבינונית מה שהוביל להולדתו של הקוף הענק שמקפץ על הגב של המועדון.

בכל מקרה, הצצה לעתיד הקרוב של מכבי חיפה באירופה, לא מנבאת טובות. הקבוצה העכשווית של אלישע לוי פחות טובה מזו שרשומה על קמפיין ה-0:0:0 וזה אומר דרשני. גם אם מכבי חיפה תעפיל לבתים, מה שנראה רחוק מאוד כרגע, היא יכולה אולי לגנוב שער או שניים, אבל הסיכוי להשיג יותר מנקודה בבתים, קרוב יותר ל-0 מאשר ל-100.

לקבוצה של אלישע אינספור צרות, בעיקר בהגנה. 70 הדקות מול בוראץ והמשחק הביתי מול מאריבור הראו שלחיפה פשוט אין מה למכור באירופה. אם האריות מסלובניה הגיעו ל-3-4 מצבים של גול בטוח (מלבד השער של טבארס) מול השער, מה יקרה במפגשים הקבוצות החזקות של אירופה?

משומר, בולייאט וטאווטחה. אלישע, זה לא מספיק לבתים (עמית מצפה)

הפעם, הבעיה של חיפה לא תהיה רק בכיבוש השערים אלא בפחד מתבוסות גדולות. הפעם, אין את דקל קינן וג'ורג' טשיירה המאוזנים שהצליחו למנוע הפסדים גדולים באלופות. ה-1:0 המרגיז שחזר על עצמו פעם אחר פעם עלול להתגלות כתסריט ורוד אם מכבי חיפה תעפיל גם העונה לבתים.

הפועל ת"א של העונה שעברה היתה קבוצה כמעט מושלמת, במונחים ישראלים. שוער ענק, הגנה סבירה, קישור נהדר והתקפה קטלנית. ואוהדי הפועל בהחלט נהנו בשלב הבתים. ועדיין, למרות הניצחון על בנפיקה ושתי תוצאות התיקו מול שאלקה וליון הביאו את האדומים היישר למקום האחרון. כדי "להצליח" (=מקום שלישי) באלופות הייתה חייבת חיפה להתחזק משמעותית מה שלא קרה. ההיפך, הקבוצה נחלשה מהעונה שעברה. ומה שיש כרגע לא מספיק, לא למאריבור, אז בטח שלא לבתים.

כאוהד מכבי חיפה בעל חיבה גדולה למנצ'סטר יונייטד, אין דבר שאני רוצה יותר מלארח בארץ את ראיין גיגס, רוני, צ'יצ'אריטו ושאר החברים. אבל אתם יודעים מה? עדיף לראות אותם על גבי מסך הטלוויזיה מאשר להתבזות מולם על כר הדשא. העפלה לבתים: עלייה לצורך ירידה.

הכתוב הינו טור דעה