צעד אחד לפני גמר יורו 2024 ביום ראשון הקרוב, בישורת האחרונה יגיעו לברלין נבחרת ספרד המרשימה מול נבחרת אנגליה האפרורית. בסיום שני חצאי גמר מרשימים ומותחים עם מהפכים תוך כדי משחק, הצליחו שתי הנבחרות להעפיל לגמר הנחשק.
מצד אחד, הספרדים מלאי ההשראה ואיכות מול האנגלים שהצליחו לחטט בדרך עקלקלה את דרכם לגמר לקרב ענקים בדרך להנפת הגביע היוקרתי. אני יושב ותוהה עם עצמי האם אנחנו זוכים לראות את הנבחרות הטובות ביותר בטורניר עד כה על כר הדשא בדרך הארוכה והסיזיפית לגמר הנכסף, אז אם נתמקד בחצי הגמר הראשון בין נבחרת ספרד מול אמבפה ונבחרת צרפת, אפשר לומר בבירור שספרד העפילה כמעט בכל הפרמטרים על נבחרת הטריקולור שאכזבה בגדול בטורניר הנוכחי.
אין ספק שספרד היא הנבחרת המרשימה ביותר ביורו. משלב הבתים עד לגמר הצליחו הספרדים בראשות דה לה פואנטה, מאמנה של נבחרת ספרד, לייצר יציבות עם שילוב של יצירתיות בפן ההתקפי ומערך טקטי נבון מבחינה הגנתית וכמובן שחקנים שוברי שיוויון בדמות רודרי שהוא הקשר האחורי הטוב בעולם וכמובן צמד צעירים חלומי בדמות לאמין יאמאל וניקו וויליאמס.
ניקו וויליאמס ולאמין ימאל (צילום מסך)לאמין שיחגוג ביום שבת יום הולדת 17, ילד עם יכולות טכניות מדהימות, הבנת משחק, בגרות בלתי נתפסת וכמובן קבלת החלטות נכונה באחוזים גבוהים באיזור רחבת ה-16 של היריבה גורם לכל אוהד כדורגל להתענג מכל נגיעה בכדור של היהלום הספרדי. שובר השוויון השני הוא ניקו וויליאמס שהולך ומשתדרג ממשחק למשחק עם טכניקה נפלאה, דריבל איכותי ויכולות פיזיות ואתלטיות יוצאות דופן שהופכות אותו לכמעט בלתי ניתן לעצירה.
לכך יש להוסיף את דני אולמו המצוין, פביאן רואיס שעושה עבודה מושלמת בקישור ושחקנים ותיקים בדמות קרבחאל ומוראטה שנותנים איזון ובגרות לסגל ספרדי איכותי עמוק ורחב שיכול לבצע אינספור שינויים מהספסל המגוון.
שחקני ספרד חוגגים (רויטרס)בצד השני של המתרס אנחנו מוצאים את נבחרת אנגליה משופעת כוכבים עם פוטנציאל עצום ואחת הנבחרות הפייבוריטיות לפני היורו לזכייה, מצליחה לעמוד במשימה ולהגיע לגמר היורו לאחר מהפך בחצי הגמר מול נבחרת הולנדית תוססת ויצירתית. אנגליה אולי בפעם הראשונה בטורניר הצליחה לחזור מפיגור עם דקות טובות של כדורגל וקאמבק מרשים משולב עם חילופים נכונים של סאות’גייט כולל שער ניצחון קריטי של ווטקינס המחליף, שער המוליך את האנגלים לגמר.
עדיין יש לא מעט סימני שאלה באימפריה הבריטית, יכולת אפרורית אפילו מאכזבת למן פתיחת הטורניר ללא תביעת יד של מאמן ויכולת מאכזבת על כר הדשא, אבל מצד שני האנגלים מחפים על כך עם המון תשוקה, פיזיות ואחדות קבוצתית עם בלינגהאם אחד שמתעלה מידי פעם, אבל גם ג׳וד עצמו עדיין רחוק מהיכולת הנפלאה שהציג העונה בריאל מדריד.
בלינגהאם וסאות'גייט (רויטרס)בנוסף יש לאנגליה על הנייר שחקנים נפלאים שוברי שוויון בחלק הקדמי בדמות הארי קיין, סאקה, פודן ופאלמר שעד עכשיו לא הצליחו להזכיר אפילו במעט את היכולת הנפלאה שהציגו השחקנים הללו לאורך כל העונה האחרונה בפרמייר ליג. לצערי אנחנו זוכים לראות מתחילת הטורניר מהרשימה הנוצצת בעיקר הברקות לעיתים רחוקות וטיפה התעוררות בחצי הגמר כאשר סאקה ופודן עשו סוג של קפיצת מדרגה אולי עם קריצה לעבר הגמר, לקראת התעלות נוספת שתסייע לאנגלים להשיג את הגביע הנחשק.
בנוסף, חייבים לציין את שחקני הקישור האחורי העוצמתי של אנגליה עם דקלאן רייס הנפלא וקובי מאיינו הצעיר המוכשר שהופך אט אט לשחקן מפתח של האנגלים במרכז המגרש. נקודת התורפה של האנגלים על הנייר לפני תחילת הטורניר הייתה החולייה האחורית עם דגש על מרכז ההגנה אבל דווקא נכון לכרגע משחק ההגנה הקבוצתי של האנגלים מתפקד בצורה טובה ויעילה כאשר עיקר האכזבה היא דווקא מהיכולת ההתקפית האנמית של האנגלים ומכך שסאות’גייט לא מצליח להוציא מרשימת השחקנים האיכותית שיש לו בחלק הקדמי את הפוטנציאל העצום שטמון בהם.
דקלן רייס (רויטרס)על הנייר כמובן שהספרדים פייבוריטים עם כדורגל יצירתי, מודרני, טקטי ומענג מול נבחרת אנגלית פיזית ומחויבת. אמנם עד עכשיו האנגלים חסרי השראה אבל עם לב גדול, התחושה הפנימית שלי היא שנבחרת אנגליה שהצליחה להעפיל לגמר תוך כדי יכולת בינונית לאורך כל הדרך, הנבחרת דווקא היא מסוגלת להניף את הגביע, היא רק צריכה התעלות של שחקני המפתח עם הרוח הקבוצתית הנכונה שהביאה אותם לגמר. עכשיו הזמן של סאות’גייט ושחקניו לייצר יכולת במאני טיים על מנת להחזיר את התואר הביתה, אין ספק שהכל פתוח לקראת הגמר, מה שבטוח שזה הולך להיות מאבק הירואי, מסקרן ומעניין.