אי אפשר שלא להתייחס לשיפוטו הגרוע של אוראל גרינפלד שעשה טעויות, שאפילו שופט מתחיל בליגת העל לא עושה. ואם לא היה VAR, זה פשוט היה עבורו כתם שחור על הקריירה שלו, הרי אי אפשר לקחת לגרינפלד את משחקיו בליגת האלופות, באירופית, שופט מוערך באירופה, שמגיע לדרבי של 30 אלף איש ועושה צחוק מעצמו וצחוק מהכדורגל.
לגומז מהפועל חיפה הוא שלף צהוב שזה היה אדום בוהק בלי VAR, אבל ב-VAR הצילו אותו, הולך ושולף לו את האדום. לאחר מכן ארבל עושה עבירה גסה על קני סייף, כמעט מפרק לו את הרגל, הוא היה קרוב והוציא לו צהוב, אבל ב-VAR כנראה ריחמו עליו. בפעם השלישית, זו כבר שערורייה, איסט נשלח לעומק, במעבר של הפועל חיפה, וגרינפלד היה רחוק מהאירוע.
הצגה של איסט, השופט רץ בעמוק ומוציא אדום לעיסאת, שאפילו לא נגע בו, לא הייתה עבירה בכלל, למזלו ב-VAR קראו לו והצילו אותו, ביטלו את האדום, ואפילו לא היה פאול. אז אני שואל, מה היה קורה אם לא היה VAR, כל המשחק הזה היה אחרת, איך יכול להיות ששופט ברמה כזו במשחק גרוע שכזה?
אוראל גרינפלד (עמרי שטיין)אבל עם כל הכבוד לגרינפלד, ויש כבוד, היה דרבי. ואפשר לחלק את הדרבי לשלושה חלקים. החלק הראשון עד ההרחקה של סאנה גומז. היה משחק שווה בשווה, לא היו אירועים גדולים למעט כניסה מעולה של קני סייף לתוך ה-5 והרמה מדהימה של חזיזה, שהיה הבולט במגרש עד שנפצע, וסייף נגח מעל המשקוף.
כשאני מדבר על חזיזה, אי אפשר שלא לשבח אותו. 50 דקות הוא שיחק, מתוכן לפחות רבע שעה הוא שיחק פצוע, לאחר שקיבל מכה בברך. השחקן שהושמץ כל כך הרבה בגלל ששיחק במקומות שהיה קשה לו, ואף אחד לא רצה לשמוע ולתת לו את ה-10, בסופו של דבר בכר נתן לו ומאז חזיזה פורח במכבי חיפה. בדרבי הוא עשה מה שהוא רצה, היה מעורב בגול הראשון, יצר יתרון מספרי בלי סוף, בין הקווים קשה היה לעצור אותו, חכמת המשחק שלו באה לידי ביטוי, פשוט פליימייקר אמיתי.
גיא מלמד ודולב חזיזה בטירוף (עמרי שטיין)אולי הקהל היה מופתע, אבל אני לא, כי אני מכיר את חזיזה והאיכויות שלו, ותמיד טענתי שהוא יכול, והוא הוכיח שהוא עדיין ברמה, ובתצוגות האחרונות שלו הוא חוזר לעצמו לאט לאט, ואפשר לומר שלמכבי חיפה יש שחקן איכותי על כר הדשא, שלמעשה שלושה משחקים רצוף עושה מה שהוא רוצה וכל זאת בתפקיד שלמעשה הוא לא שלו, אז אני רוצה להחמיא לברק בכר על זה שהוא ראה שחזיזה יכול להביא לו ולספק לו את הסחורה, ואכן דולב לא אכזב ובמכבי חיפה כרגע מחכים שהפציעה היא קלה ושהוא יוכל להמשיך בתפקיד הזה, כי כרגע זה הכי מתאים לו, במרכז המגרש. התנועה שלו ללא כדור מדהימה, הוא זמין לקבל, מחפש את החברים ובהרחקה של גומז הוא מסר את הארוך לבטאיי.
בקיצור, חזיזה – כיף לראות אותו, הקהל נהנה ממנו, הוא נהנה מהמשחק, ואם הוא ימשיך כך בקצב הזה וביכולת הזו, מכבי חיפה תילחם חזק על מקומות 3-4, כי זה מה שנשאר לה. יותר נכון מקום רביעי, כי מכבי ת”א, בית”ר וב”ש, יהיה קשה להשיג אותן ואפילו להתקרב אליהן. המרחק בנקודות הוא גדול, אולי מכבי ת”א היחידה שמכבי חיפה קרובה אליה, ימים יגידו.
החלק השלישי היה פרסומת לכדורי שינה. משחק עייף, משחק שקוף, לא היו דברים מיוחדים. זה שנגמר 0:0 במחצית השנייה, והפועל חיפה הייתה בחיסרון מספרי, זה אומר הכל, החילופים של בכר לא הביאו כלום. כשאתה נותן לסטיוארט לשחק זה כאילו פחות שחקן במגרש, שלא נדבר על קאני שטענו שהוא פצוע, אז אם לשחקן יש בעיות בשריר, למה להלביש אותו? כנראה שלא היה לו כלום ושום דבר, וקני סייף עולה עליו בכל פרמטר של כדורגל וגם כאן עשה את העבודה מצוין.
שחקני מכבי חיפה מאושרים בסיום (עמרי שטיין)כשאתה מסתכל על סטיוארט עם חוסר חשק, כדורים בורחים לו מהרגליים, הוא לא מסוגל לעצור כדור, כנראה זה שהוא הפך להיות שחקן ספסל לא תורם לו מנטלית, וזה ניכר על כר הדשא. ברק בכר חייב לתת את הדעת בעניין הזה. כשאני מסתכל על גולדברג ופיינגזיכט שנכנסו, אי אפשר לבוא בטענות, אבל גם אוחנה לא תרם הרבה, ומכבי חיפה שיחקה איטי ושקוף, אמנם מרגל לרגל כי ניצלה שהיא ביתרון מספרי, לפחות פיטר אגבה שיחק חכם, שיחק נכון, הניע את הכדור למקום הנכון ובזמן הנכון, לא איבד, ועשה את העבודה על הצד הטוב ביותר.
מכבי חיפה במשחק הבא יוצאת לבאר שבע, בטרנר, וזה המבחן הראשון שלה, הרציני, מאז שבכר הגיע. במבחן הזה היא כנראה תהיה בלי חזיזה, בלי סק, בלי עלי מוחמד, ובואו נראה איך הקבוצה תעבור בשלום נגד הקבוצה הטובה בליגה, באצטדיון שלה.