אפשר כבר לומר זאת ב-99% – ריאל מדריד תהיה אלופת ספרד. כעת נותר לבלאנקוס להשלים עונה פשוט חלומית עם זכייה בליגת האלופות, כאשר באיירן מינכן מחכה בחצי הגמר של המפעל. אם זה יקרה, קרלו אנצ’לוטי ללא ספק ירשום את אחת מהעונות הגדולות בקריירה שלו.
ג’וד בלינגהאם, ויניסיוס, רודריגו, טוני קרוס, פדריקו ואלוורדה ודני קרבאחל הם רק חלק מסוללת הכוכבים שיש לריאל. בעבר היו שמות אדירים אף יותר. כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה, גארת’ בייל, סרחיו ראמוס, איקר קסיאיס ואפשר להמשיך עד מחר למנות, אבל השנה התחושה היא שונה.
התחושה היא שעם כל הכבוד לעונה המטורפת של בלינגהאם, שעוד עשויה להסתיים עם כדור זהב, למספרים המופלאים של ויניסיוס, לווינריות של רודריגו ולמנהיגות של ואלוורדהר וקרוס, העונה הזו היא שונה. העונה הזו היא העונה של כוכבי המשנה בריאל.
דווקא הגיבורים הלא צפויים הם אלה שהובילו את המועדון האדיר לאין שהוא הגיע עד כה. הרי תסתכלו בדיוק על המשחקים הגדולים. בשמינית גמר ליגת האלופות, ריאל גברה 0:1 על לייפציג. הכובש? ברהים דיאס, שחקן ללא ספק נפלא, אך כזה שאת רוב בדקות במשחקים הוא עושה על הספסל. שער שהיה שווה עלייה לרבע הגמר.
ברבע הגמר? אמנם השערים נכבשו על ידי ואלוורדה, ויניסיוס ורודריגו, אך את רוב המחמאות קיבלו אחרים. אנדריי לונין עם מופע בין הקורות במשחק השני, אנטוניו רודיגר עם שני משחקי ענק מול ארלינג הולאנד, שלא היה קיים ואפילו פרלאן מנדי קיבל ציונים טובים בתקשורת, כשגם נאצ’ו הבלתי נגמר סיפק את הסחורה.
ובקלאסיקו, שכולם ידעו שניצחון שווה אליפות. ג’וד עם שער האליפות, ויניסיוס עם שער ובישול, אבל הגיבור הגדול מכולם? לוקאס ואסקס. סחט פנדל בשער הראשון, כבש בעצמו את ה-2:2 ובישל לבלינגהאם את השער החשוב ביותר העונה בליגה הספרדית, אי שם בדקה ה-91.
כל קבוצה צריכה שחקנים גדולים. ללא המספרים, המנהיגות והשקט של הכוכבים אי אפשר להגיע לכלום, אבל כל כוכב יגיד לך שבשביל שהקבוצה תצליח, חייב צוות מסייע מספיק טוב. של ריאל לא רק מספיק טוב, הוא אדיר. שחקנים שלא רגילים לראות הרבה דשא, שהרבה פעמים לא נספרו, אך יודעים ברגע האמת לתת את הסחורה.
לונין היה שוער שני לטיבו קורטואה וגם אחרי הפציעה שלו הביאו את קפה ששוב השיב את האוקראיני לשוער שני. ואסקס חווה מהספסל עונת שיא של קרבאחל, רודיגר ראה איך שנה שעברה הוא לא שיחק בגומלין מול סיטי ומה קרה, נאצ’ו כבר רגיל לתקן “הכלבויניק מהספסל” כבר למעלה מעשור וברהים דיאס מסתכל על השמות הכי נוצצים שיש מועמדים לכדור הזהב.
זה הסוד של אנצ’לוטי, הצורה בה הוא מחזיק חדר הלבשה. שכולם רעבים, כולם יודעים בדיוק מה מצופה מהם. לפעמים מצופה מהם לא לשחק משחק או שניים, לפעמים בגלל פציעות הם צריכים להפוך לשחקנים קבועים בהרכב ולהציג את הרמה שדרושה משחקן בריאל.
לא מובן מאליו שכוכבים במימדים הללו רצים כל כך כמו שהם רצו אחרי סיטי, הרי הם כוכבים, מבחינתם לקבל את הכדור לרגל ולהראות מה הם יודעים. אבל בריאל זה לא ככה, בריאל כל אחד יודע מה מצופה כדי לנצח, כל אחד מבין את מה שדרוש. בהצלחה לבאיירן מינכן ולפ.ס.ז’/דורטמונד.