בטור בשבוע שעבר הכותרת הראשית הייתה – אם מסאי דגו לא יעבור את מכבי נתניה, זה יהיה כישלון חרוץ על העונה שלו. למרות הישגיו, בכל מיני פרמטרים שכבר ציינתי אותם בגדול, כשאתה מודח לעיני הקהל שלך בסמי עופר, לעיני 25,000 אלף צופים, מול קבוצה שאתה מוביל נגדה 0:1 והיא בעשרה שחקנים, כנראה שלמסאי דגו אין ניסיון לנהל משחקים ברמה הזו.
עם כל הכבוד לו, הוא הגיע מקבוצת נוער והוא אף פעם לא היה ברמות האלה ובמצבים הללו, ולכן הוא עשה את כל הטעויות האפשרויות. הטעות הראשונה הייתה כשהיא החליט להוציא את מחמוד ג’אבר, שהיה השחקן הכי טוב על המגרש, שתיקל את כל מה שזז, ונע עם כדור ובלי כדור, והקצב שלו היה קצב מסחרר, קצב שלא הגיוני בליגה הישראלית. לראות שחקן קישור שרץ ועושה דברים כאלה טובים ושהקבוצה שלו נראית טוב אחרי שהוא משחק.
ואז אתה כמאמן חושב על מכבי תל אביב ואומר לעצמך: “אני מוביל 0:1, הם בעשרה שחקנים, בוא ניתן למחמוד לנוח”. ואז נותר לי לשאול “למה להוציא את השחקן הכי טוב שלך ולאבד את הקישור?”. המשחק עם מכבי תל אביב חשוב, אבל אתה לא תהיה אלוף. מה שחשוב זה רבע הגמר, לעבור שלב. דגו היה הכי קרוב שיש, רק להשאיר את ג’אבר על המגרש, והוא הלך והוציא אותו. הקישור שלו נגמר באותו הרגע.
ומה עשה מרקו בלבול? הכניס את מקסים פלקושצ’נקו, הפוך ממה שדגו עשה, ומקסים נתן גול גדול, מתרגיל חוץ פשוט של חוסר ערנות בהגנה של מכבי חיפה. מקסים נמצא 20 מטרים מהשער, אף אחד לא עליו, הוא יורה טיל לפינה הימנית של שריף כיוף שהתגובה שלו הייתה מאוחרת והנה 1:1. קני סייף וליאור רפאלוב, שהיו נהדרים, יצאו גם ולמכבי חיפה, למעט שואו שבאמת נתן שואו עד השערים של נתניה, הקישור נותר כמעט בלי כלום.
נתניה התחילה להשתלט על המשחק, בלבול עשה חילופים התקפיים בעשרה שחקנים ואתה מרגיש מאמן עם ניסיון גדול על הקווים, מול מאמן של חוסר ניסיון וזה היה כל ההבדל. כל הישגיו של מסאי דגו העונה ירדו לטמיון, אפשר לרשום את העונה הזו ככישלון גדול, עם כל מה שדגו עשה בכל העונה. אם זה תלוי בי, דגו צריך להתפטר עוד היום, כי לראות את מכבי חיפה אחרי שנתניה השוותה זה היה לעג, בדיחה עלובה, כולם מנסים להציל את המולדת. סק עולה להתקפה, מרימים כדורים כשיש זמן.
לאחר מכן נתניה עושה גול מקרן ונותר לתהות מי שומר על איתי בן שבת? השחקן הכי גבוה על המגרש ואין שמירה עליו, נוגח חופשי לבין החיבורים. אז גול מאאוט, גול מקרן וגול ממעבר, מקבוצה שהיא בפיגור ובחיסרון מספרי. זה בדיוק מה שנתניה הייתה צריכה, המצבים שהיא הייתה צריכה. לחיפה היה משחק טוב עד לחילופים, עד לשוויון, עד שכולם ניסו להציל את המולדת.
חבל, כי מכבי חיפה גמרה את העונה, אני לא רואה אותה מנצחת קבוצה אחת בפלייאוף העליון. כרגע היא לא יותר טובה מהפועל חיפה, לא מסכנין, לא מריינה ובטח לא ממכבי תל אביב והפועל באר שבע. לא רואה איך חיפה משיגה ניצחון אחד. כשאני צריך לסכם את הטור הזה, חיפה העונה לא בעונה גדולה, היו כמה ניצוצות של דברים גדולים, אבל כשאתה מגיע למשפט “מה עם התוצאות?”, אז הייתה הצלחה באירופה ולא יותר.
דבר אחד אפשר לומר בוודאות, מכבי חיפה בלי פרנזי פיירו, ואמרתי את זה בעבר, לא בפלייאוף העליון. פיירו הציל את המצב, גם באירופה וגם בליגה הישראלית. מקווה בשביל חיפה שתמצא את הדרך לסיים את העונה בצורה יפה, אבל מעל הכל אני מצפה מדגו לשים את המפתחות אצל יענק’לה ושיגיד להתראות.