כולם הכתירו את מכבי חיפה כאלופה מכיוון שהפערים הם כל כך גדולים, זה הדבר שהכי קל לעשות. סתמו את הגולל – זהו, נגמר הסיפור, זה חתום, סגרו עניין. עם זאת, מי שמכיר את מכבי חיפה כמוני יודע שטענתי כבר שהירוקים לא מספיק טובים במשחקי החוץ.
לא בכדי הם הפסידו ארבעה משחקי חוץ העונה ופעמיים סיימו בתיקו מחוץ לסמי עופר. לא סתם מכבי חיפה קיבלה בראש 3:0 בסיבוב הראשון מהפועל ירושלים במשחק שהיה צריך להסתיים ב-7:0. צריך לבדוק את המשחקים של הירוקים מול הפועל ירושלים בשתי העונות האחרונות. באותם משחקים הפועל ירושלים לימדה את כל הליגה מה צריך לעשות נגד מכבי חיפה. הירוקים התקשו מאוד מול הירושלמים גם בסמי עופר וגם באצטדיון טדי. לכן, הפסימיות שלי באה לידי ביטוי היום בגדול.
זה לא שמכבי חיפה שיחקה כל כך גרוע, זה שירושלים שיחקה בצורה חכמה. החבורה של זיו אריה לא השתוללה, שמרה נכון, סגרה נכון, ולמרות זאת מכבי חיפה הגיעה למצבים לא רעים בכלל עם שתי קורות לפני הפנדל ומצב לשער ודאי של דולב חזיזה במחצית הראשונה. גם צ’ירון שרי הגיע למצב בעיטה של מאה אחוז גול, אך בעט לידיים של השוער.
כשהכוכב שלך, עומר אצילי, שעד השער שכבש לא נראה במגרש בשום פרמטר שמזכיר את אצילי הגדול שמכריע את כל השחקים, אתה בבעיה. בפעם היחידה שהוא נכנס לתוך רחבת החמש הוא גם עשה את הגול, אבל הטענה הכי גדולה שלי היא לברק בכר שלא קרא נכון את המפה. את ברק מעניינים אך ורק הכוכבים וההיררכיה. זה היה תמוה בעיניי לראות שהוא עולה לשחק בלי חלוץ ‘9’ כשהוא יודע טוב מאוד שעמית גלזר הוא לא בלם.
אז בשלב מסוים הוא החליט להכניס את דין דוד עוד לפני פרנזי פיירו והבושה הכי גדולה של בכר היא שהוא שהכניס את החלוץ מהאיטי בדקה ה-90 כדי להציל את המולדת. אין בושה יותר גדולה מלעבור לסגנון של הרמות כדי שפיירו יציל את המולדת. זה לא עובד ככה במכבי חיפה, שהיא אלופה שנתיים ברציפות ומתיימרת לעשות את זה פעם שלישית.
נכון, הגולים של הפועל ירושלים היו מקריים. אני עד עכשיו לא בטוח שהיה פנדל וגם לא בטוח שכדור הרוחב שנכנס פנימה לא היה בחוץ, כי לא היו זוויות מספיק טובות כדי לקבל ודאות של מאה אחוז. לדעתי ה-VAR והשופט נהגו בראש קטן בגלל הפור שיש למכבי חיפה בפסגה, אבל יכול להיות שאני טועה. את זה נדע מחר.
מכבי חיפה הביאה שני מגני רכש הקיץ, פייר קורנו ודניאל סונדגרן, ושניהם כשלו הערב בענק. קורנו היה פיגוע הגנתי במחצית הראשונה. הצרפתי עשה ארבע טעויות ב-25 דקות ואם לירושלים הייתה איכות התקפית, הם היו יכולים לעשות מזה גול. בנוסף, למרות הבישול שלו לאצילי, מגן הוא קודם כל מגן. שלא נדבר על סונדגרן שהראל שלום עבר אותו על הקו, על הרגל הימנית, ונכנס עליו לתוך קו הרוחב. זה היה נראה שאת השבדי משכו בחולצה מרוב האיטיות והכבדות שהציג, ובסופו של דבר כדור הרוחב הגיע לקורנו. הכדור ניתז בצורה שלומיאלית מהצרפתי לאופק ביטון, ומשם לרשת.
בגדול, מכבי חיפה עדיין לא אלופה. יש לה משחק באשדוד ואחרי זה בבאר שבע. רק לא מזמן עשו מהם קרקס באשדוד כי משהו קורה למכבי חיפה מחוץ לסמי עופר. שלא נדבר על המשחק מול הפועל באר שבע, שם תהיה מלחמת עולם.
לדעתי בכר הגיע היום יותר מדי בטוח בעצמו. נכון, הקבוצה הייתה אינטנסיבית, אגרסיבית ושיחקה במהירות ברבע השעה הראשונה, אבל לשחק עם דיא סבע כחלוץ ‘9’, כשהוא למעשה כל הזמן חוזר אחורה לקישור ודורך על הרגליים של שרי, זו טעות. שרי נעלם מהמשחק, פשוטו כמשמעו. זה היה משחק קלאסי לשחק עם ‘מספר 9’ ואני מדבר כמובן על פיירו. לתת לו לשחק בתוספת הזמן על הגבהות לכיוון זה לעג לרש וזה לא מתאים לבכר.
ברק בכר נכשל בגדול ויכול לרשום את ההפסד היום רק על שמו, כי ב-10 דקות האחרונות, מהרגע שכבשה את השער, האלופה ירדה לאחור משום מה וזה דבר בלתי מובן ובלתי מוכר למכבי חיפה. כנראה מגרש החוץ עושה את שלו, למרות שהיו 20 אלף ירוקים. אמרו שמדובר במשחק ביתי בעקבות הכמות הגדולה של האוהדים הירוקים, אבל משהו בראש של השחקנים מחוץ לסמי עופר פוגע בהם מנטלית, ועל זה בכר והצוות המנטלי צריכים לעבוד לקראת המשחק מול אשדוד.
קבוצה כמו הפועל ירושלים, שלא חשבה לרגע לנצח וחשבה להתגונן, בסופו של דבר מנצחת 1:2 ולא מבינה עד עכשיו איך עשתה את זה. מכבי חיפה נתנה לה לנצח עם הטעויות החמורות שעשתה. זה לא יכול להיות בקבוצה שמובילה את הליגה בהפרש כזה גדול.
כרגיל, ברק בכר צריך לעשות חשבון נפש. אתה רוצה לשחק עם 11 כוכבים התקפיים שאתה טוען ששווים שלושה גולים כל המשחק, אבל יש משחקים שהם לא יצליחו לכבוש שלושה שערים וגם לא שניים, והיום זו הייתה ההוכחה. לכן, מי שצריך לשחק, שישחק בתפקיד שלו ושלא יחפשו טריקים ושטיקים.
שלא נדבר על החילופים ההזויים שבסופו של דבר פגעו במשחקה של הקבוצה. מכבי חיפה הולכת לעבר שבוע-שבועיים קשים ביותר ששם יוכרע אם היא תהיה אלופה או לא. אף אחד לא מבטיח לנצח באשדוד ולא בב”ש. גם לא את מכבי תל אביב בבית ולא את הפועל ירושלים – אותה קשה למוליכה לנצח גם בסמי עופר.
כולם חושבים שצריך להשאיר את ברק בכר בעונה הבאה ויהיה מה שיהיה. אני טוען שברק בכר מיצה את עצמו אחרי שלוש שנים במועדון ושצריך לתת לו ללכת (גם אם ייקח את האליפות השלישית ברציפות). יש שחיקה גדולה ביכולת שלו ושל הצוות שלו, וגם של השחקנים. הם עייפים, שבעים ומיצו את עצמם. לקחת שתי אליפויות (וחצי) רצופות זה מעל ומעבר לקבוצת כדורגל וצריך לשחרר בעונה הבאה בין חמישה לשישה שחקנים מהסגל.
יש צורך בתחלופה רצינית ביותר ולהביא לכאן מאמן שיכול לקדם שחקני נוער, כי הנוער של מכבי חיפה הוא נוער מצוין שבדרך לדאבל. מספיק עם השחקנים המוכנים, הם עשו את שלהם והביאו את חיפה להישגים גדולים. בכל מקרה, יש להם כעת מטרה – להוביל את הירוקים להישג הכי גדול, שלוש אליפויות רצופות.