פיירו המושמץ החזיק את חיפה מעל המים

מי שציפה למשחק כדורגל גדול בין המוליכה לסגניתה טעה טעות חמורה. מכבי חיפה ידעה שניצחון יגדיל את הפער בפסגה לשבע נקודות והפער מהיריבה האמיתית, מכבי ת”א, יישאר על 10 וזה אמר הכול. האלופה באה הערב (שבת) למלחמה, לא כדי לשחק כדורגל, היא לא הציגה משהו מיוחד, היא נכשלה בגדול בכל מה שתכננה לעשות עם הכדור.

לא צ’ירון שרי, לא דיא סבע, לא עומר אצילי ולא דולב חזיזה הצליחו להעביר מסירה בטוחה מירוק לירוק. שום דבר לא עבד מלבד המהלך של הגול, שבסופו פרנזי פיירו שם את הכדור ברשת בגליץ’. החלוץ המושמץ, שבכל משחק מגיע ועושה את המקסימום, לפעמים יותר ולפעמים פחות, אבל הוא החזיק את מכבי חיפה במחצית הראשונה מעל פני המים. נלחם בבלמים, קצץ את מריאנו בריירו ומיגל ויטור ואת איתן טיבי כשנכנס. נכון, הוא לא הגיע למצבים, לא הכינו לו מצבים גדולים, אבל החדווה והתשוקה לנצח הייתה גדולה מעל ומעבר למצופה.

לעומת זאת, כל מה שהפועל ב”ש תכננה, הלך בגדול. הנעת כדור? בית ספר לחיפה, לחץ בשטח היריבה? אוניברסיטה לחיפה, השתחררות מלחץ? בקלי קלות מהשוער עד השוער. ב”ש הייתה הרבה יותר טובה בכל פרמטר של כדורגל. צריך לומר את האמת, אליניב ברדה הכין את הקבוצה נהדר, בא לנצח, הקישור שלו חיסל את קישור היריבה, סבע לא נגע בכדור, אצילי חוץ מהפס לגול לא נגע בכדור, שרי לא היה במשחק, חזיזה היה מעורב רק במהלך של הגול. ברדה תכנן לחסל את מרכז השדה והצליח בגדול, מהלך אחד, של השחקן שלא הצליחו לעצור – פיירו, הספיק לחיפה כדי לנצח את ב”ש.

פרנזי פיירו חוגג (עמרי שטיין)

ברדה שוב יוצא עם הרבה מחמאות, אבל עם המון אכזבות. הסתכלתי עליו כל המשחק, אני לא מבין למה מאמן, מבין השלושה הטובים בארץ, צריך כל המשחק להתרוצץ ולהטריד את השופט הרביעי והקוון, לשגע את הספסל ולהקרין מלחמה. אני מנסה לחשוב באירופה איפה רואים מאמן עם כל כך הרבה אמוציות שליליות, הוא נותן דוגמה לא טובה למשחק ולא פלא שבסוף יש מכות בין השחקנים. זו לא הפעם הראשונה, ב”ש מחפשת כל הזמן את הצד השני ברוב המשחקים מול חיפה וברדה צריך לתת את הדעת. שיתעסק בכדורגל ולא במלחמה, כי בכדורגל השחקנים שלו עושים זאת נהדר על כר הדשא.

ראינו שאין לברדה איכות התקפית לקחת אליפות. עם כל הכבוד ליוג’ין אנסה שמהיר ומחפש מעברים, פטריק קלימלה ואדריאן פאון צל של עצמם. אם החלוצים היו ברמת הקשרים של ב”ש, היא הייתה אלופה כבר מזמן. את כל זה ידע ברק בכר בגדול, אצלו המטרה קידשה את כל האמצעים, כדורגל מכוער? הוא היה צריך שלוש נקודות ורצה להיות ביתרון שבע נקודות בפסגה.

אליניב ברדה מתרפץ על אוראל גרינפלד (רדאד ג'בארה)

כשברדה הוציא את הקשרים האינטנסיביים, הקומפקטיים והאגרסיביים, הקבוצה שלו נעלמה מהמגרש, חיפשה כדורים ארוכים בגובה, שם רמי גרשון בתצוגה נפלאה וכמובן עבדולאי סק, שהיה גדול, בלמו כל ניסיון. כשבכר הכניס את הקשרים האינטנסיביים, האגרסיביים, ששומרים קרוב והעביר את שרי ימינה, שם המכונה הירוקה התחילה לחפש מעברים ולא פעם מצאה אותם, אלא שלא השכילה לבצע את הפעולה האחרונה כפי שהיא מבצעת בדרך כלל העונה.

בגדול ובשורה תחתונה מכבי חיפה עשתה את שלה, קיבלה את מה שרצתה, גילתה המון אופי במשחק שלה, שחקניה נתנו כל מה שיכלו מי שיותר ומי שפחות והקהל הנפלא עזר לה להשאיר את שלוש הנקודות בסמי עופר שכנראה יובילו לאליפות שלישית ברציפות. כדי שיהיה אפשר לומר שזה נגמר האלופה צריכה לבוא ולעשות את העבודה מול מכבי ת”א בבלומפילד, לשחק כמו גברים, ללא פחד והשאר יבוא על מקומו בשלום.