ברכות להפועל באר שבע, כנראה ו’בלי עין הרע’, היא גם תהיה אלופת המדינה וגם תהיה מחזיקת הגביע, בדרך דאבל לפנתאון ולהיסטוריה של המועדון. האדומים מהדרום שיחקו באומץ, ביעילות, בחוכמה, מול קבוצה פחדנית, שאומץ היה דבר רחוק ממנה והירוקים נראו כאילו הם קבוצת נוער מחוזקת, מול האלופה שבדרך. ב”ש שיחקה בשיטה הרגילה שלה (4-3-3) עם שני שחקני קו אמיתיים, עם 9, קישור מצוין, רביעייה אחורית טובה. לעומתה, מכבי חיפה באה בשיטה הכי פחדנית בעולם, שלושה בלמים ושני מגנים שכמעט לא עברו את החצי. כלומר, זה לא היה 3-5-2, אלא 5-3-2 כשכל שחקן קו עבר בקושי פעם אחת את החצי, ללא תועלת ומחשבה ובלי כיוון בכלל. סגנית האלופה נראתה אומללה, לא יודעת מה היא רוצה מעצמה.
זה נראה שברק בכר לא תרגל את שחקניו והפתיע עם שלושה בלמים, אבל אני שואל את עצמי למה? הרי כל העונה הוא שיחק בשלושה בלמים והקבוצה לא הצליחה ונכשלה בגדול, אז למה לחפש את הטריקים והשטיקים? בגלל שפדראו החלים? נגד חלוץ אחד שקוראים לו אלון תורג’מן, בגילו המופלג, מספיק בלם אחד שישמור אותו ואז לאורחת יש עוד חלוץ שיכול לשחק התקפי וגם הגנתי בעת ובעונה אחת. אבל בכר, שהפחדנות שלו זועקת לשמיים וזו לא בפעם הראשונה עונה, הקרין לקבוצתו שהוא בא למשחק נגד קבוצה שהיא הרבה יותר טובה ממנה, ובסופו של דבר הם קיבלו גול בפנדל מוצדק עם הפקרות הגנתית במעבר של ב”ש. כבר טענתי בעונה הזו, חיפה היא הקבוצה הכי פחדנית בליגה, הכי מופקרת, הכי לא מחוברת שיש וזה שהם מקום שלישי זה בגלל שהליגה כל כך חלשה.
כשמסתכלים על ההפרש בליגה בין ב”ש לחיפה (10 נקודות), אתה לא יכול לשכוח שחיפה קיבלה טכני מול סכנין שזה עוד שתי נקודות, ולב”ש לקחו נגד סכנין שלוש נקודות, כשכמעט בטוח שהיא הייתה מנצחת. גם אם זה היה 14 הבדל, על כר הדשא זה נראה היה שהאדומים, לפחות ברמה, הם 20 נקודות יותר. לב”ש מגיע כל הכבוד, קבוצתית היא פשוט נהדרת, רואים שהם מאומנים. יש שם המון עומק, טכניקה גבוה של כל שחקן במגרש, הם משחקים מאורגן ומסודר ועושים את המעברים מצוין, כשלמעשה ככה הם הבקיעו את שני הגולים, דווקא במעברים. לכן, לרן קוז’וק מגיע את כל המחמאות בעולם, כי הוא הכין את הקבוצה שלו בצורה זהה כמו בכל המשחקים.
ברק בכר (שחר גרוס)שום דבר לא היה שונה מבחינתו של מאמן מוליכת הליגה, הוא לא פחד משלושה בלמים ושיחק עם שניים על הקווים שגדולים באחד על אחד וטכניים בצורה בלתי רגילה. קינגס קאנגווה במרכז המגרש עשה מה שהוא רוצה, איך ומתי שהוא רוצה, לא היה מי שמסוגל לעצור אותו. הוא גם נהנה מהמשחק, כל הזמן מחייך ופונה לקהל שיעודד. וכמובן לוקאס ונטורה הקשר האחורי, שהוא ‘ג’ון בריון’ במרכז המגרש, לא פחות טוב מג’ון אוגו שהיה באליפויות הראשונות של המועדון מבירת הנגב ואולי אפילו עולה עליו. גם שי אליאס, נתן הופעה גדולה למרות כל הפציעות שלו תוך כדי ההתמודדות.
על הגנת ב”ש אין מה לדבר, היא ניקתה כל מה שהיה בסביבתה למרות שבחצי הראשון לא היה כלום, חיפה בקושי עברה את החצי. לא ייתכן שאימפריה כמו הירוקים ייראו כמו שהם נראים. אפשר להגיד על ברק בכר, אחד המאמנים הגדולים בכדורגל הישראלי בעברו, שהוא נראה כמו מאמן מתחיל, לא יודע מה האו רוצה, לא מבין מה הוא עושה ורק כשאין לו ברירה בעוד היריבה ביתרון, הוא ביצע שני חילופים במחצית הראשונה, אבל נשאר עם שלושה בלמים. ואני שואל – למה אתה ממשיך לשחק עם שלושה בלמים על חלוץ אחד? אז דולב חזיזה נכנס כמגן שמאלי, הוזז לכנף שמאלי, עבר לצד ימין כמגן ימני ואז קיצוני ימני, הוא איבד את עצמו בסוף נשאר המגן השמאלי ובמעבר של ב”ש הוא לא היה לא פה ולא שם. חזיזה לא מצא את מקומו ויש לו אשמה ישירה בשער השני, שלא לדבר על שון גולדברג שאיחר בשמירה.
אכזבה גדולה אצל שחקני מכבי חיפה (שחר גרוס)למעשה, אמרו שאם חיפה מפסידה היא יכולה ללכת לים, אבל אמרתי כבר לפני חודש, שניים שלושה וארבעה חודשים, שבעונה הזו היא צריכה להתפלל לסיים במקום השלישי. אולם הפרוקסי של החבורה מהכרמל תגיד שזה ‘רק 10 הבדל בליגה’, ש’חיפה תוריד את הפער לשבע כשתנצח את ב”ש’, שחשבו שתפסיד למכבי נתניה. זה פשוט לא ייאמן. חיפה נראתה כמו קבוצה מליגה א’ שמשחקת נגד קבוצה אלופה, לפחות ב-45 הדקות הראשונות. ללא מחשבה, ללא דמיון, עם המון פחד, לא רצו לשחק ושיחקו רק על כדורים ארוכים.
אבל ככה זה בכדורגל של בכר, כשאין ברירה מנסים הכל – זורקים כל מיני דברים למגרש: עוברים לרביעייה, גולדברג עובר לעמדת מגן השמאלי ואז עובר לעמדת בלם, מכניסים שחקנים שאולי יצילו את המולדת, אבל בעצם בכר רוצה להציל את עצמו. אם אני הבעלים של הירוקים, בכר מפוטר לאלתר. ואני לא אומר את זה אחרי המשחק הזה, הקארמה שלו, אותה הביא מהכוכב האדום, עדיין נדבקת אליו, הוא לא אותו מאמן שהיה. כפי שהוא מתנהל ומתנהג, זה לא מי שצריך להוביל את מכבי חיפה בעתיד שלה. לא יכול להיות שהפכת מכזה גדול לכזה קטן. השם ברק בכר מדבר ולא המאמן הטוב מדבר, ועל זה הקודקודים שותקים. איך זה יכול להיות?
יעקב שחר (עמרי שטיין)מכבי חיפה יותר גרועה מ-10 השנים הגרועות שלה – באותם שנים, כלום לא הלך והחליפו מאמנים כמו גרביים. אפילו את ראובן עטר פיטרו במחזור התשיעי. כמה אפשר להיות גרוע? איך יכול להיות שאתה תמיד בוחר את השיטה והסגנון הלא נכונים? מה הוא לא מבין ששלושה בלמים לא מתאימים? למרות שלפחות היום היו באמת שלושה בלמים בהרכב, אבל איפה היה המגן הימני? לא עבר את החצי. איפה היה קני סייף? לא עבר את החצי. אז הוא שיחק כמו שמכבי פתח תקווה שיחקו מול חיפה בסמי עופר? בדיוק ככה? אבל לפחות המלאבסים הגיעו למצבים וראו שהשד לא נורא כל כך. בסופו של דבר, ההחלטה של הקודקודים צריכה לבוא מהר ועכשיו, ולחתוך בבשר החי, ברק בכר הביתה.
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם