חג המכבים הגיע ואיתו שריקת הסיום של הסיבוב הראשון בליגת העל, לפחות עבור מכבי תל אביב, ידו של ולדימיר איביץ’, מאמן הצהובים, נמצאת על העליונה. ומה השתנה הפעם? הקבוצה צעירה ותוססת כשהרבה שינויים מקצועיים וטקטיים התרחשו תחת הסרבי - היציאה להתקפות מקו ההגנה הפכה למהירה, הקרנות הפכו למסוכנות יותר ועוד מגוון נתונים שלא דווקא באים לידי ביטוי בסטטיסטיקה.
הקלף הבולט ביותר שאפיין את הסיבוב הראשון של הסרבי היה שיטת הרוטציה שהשאירה את כל שחקניו חמים וערוכים למשימה. כמו כן, קור הרוח של מאמן הצהובים משדר שאין יותר שחקנים “קדושים” וכל שחקן ושחקן צריך לתת 100% כדי להיות חלק מסגל הצהובים.
יונתן כהן פתח נגד בני יהודה וכבש צמד, אלירן עטר הוכיח ש”הוא ככה חזק”, ו אם נבחן לעומק עוד יותר אז נראה כי בהרכב נגד הכתומים נמנו רק שני שחקנים מעל גיל 30 (שרן ייני ואיתי שכטר) והעתיד נראה ורוד (צהוב).
עם הגעתו של חודש ינואר מתווסף לאמתחתו גם הקשר אורוש ניקוליץ’, ובנוסף צפוי לנחות חלוץ זר בקריית שלום. ישנם שני צדדים למטבע והאוהדים בתקווה שהוא ייפול על הצד האופטימי, ותשמר התחרות באור חיובי. איביץ’ נמצא במבחן של שימור המצב הקיים ויצטרך להוכיח זאת בהתנהלות מול שחקן הדובר בשפתו ולדאוג שלא ייגרם מצב של יחס מועדף, ומכאן להתפוררות ההרמוניה.
לחדות השחקנים מצטרפת גם האחדות, ובחגיגות השערים ניתן לראות זאת היטב. לכן, לקבוצה מזל גדול שהצליחה לפתוח פער גדול בצמרת, ובזכות כך נוצר טווח זמן להיערכות עתידית. מזה שלוש שנים התנהלות רכש שקולה הביאה לנחיתת שחקן חיזוק עוד לפני פתיחת מועד ההעברות. מכאן הפנים צופות קדימה בתקווה שבלומפילד המחודש יהיה מוכן בזמן ושההרמוניה הנהדרת תישמר.
הכתוב הוא טור דעה.