היו עונות שמחזור כמו זה שתם אמש (רביעי) בבפלייאוף העליון היה מסמל את אקורד הסיום שלהן. ניצחון מרשים של הפועל באר שבע על בית”ר ירושלים, הפסדים של מכבי תל אביב והפועל חיפה, פער ארבע נקודות בצמרת הטבלה. נראה גמור נכון? אז זהו, שלא בעונה כזו.
עונת 2017/18 בליגת העל היא אחת הצמודות, המעניינות והמסקרנות שחווינו לאחרונה. האלופה אמנם ניצחה את הצהובים שחורים בטוטו-טרנר, אולם כאשר היא פוגשת עוד פעמיים את הנמסיס מכבי ת”א, מתארחת בטדי ומשחקת פעמיים מול הפועל חיפה. ב”ש פגיעה העונה, היא לא מבריקה ואין ספק שהיא תאבד נקודות.
השאלה היא רק מי מבין יריבותיה, אם בכלל, תדע לנצל זאת כדי לסגור עליה ואולי אף לעקוף אותה. כרגע, נראה עדיין כי בית”ר היא הקרובה ביותר, לא רק בטבלה, אלא גם ביכולת על המגרש. אולם בקצב בו מומנטומים משתנים כאן, קשה לדעת.
גם במשחק בו ב”ש שלטה על לוח התוצאות וכבשה שלישייה לרשת של קליימן, הייתה חסרה רק החלטת שיפוט אחת הפוכה כדי שבית”ר תשווה עוד לפני ההפסקה, ומכאן, מי יודע כיצד המשחק היה מתפתח. בית”ר של השנה בהחלט מסוגלת לנצח את הקבוצה של ברק בכר בטדי ועם קצת מזל ואמונה (ואולי קצת שקט) יכולה להילחם על התואר.
ומילה על מכבי ת”א. ההופעה העלובה מול הפועל חיפה דווקא היא יכולה להעיר את השחקנים רגע לפני המשחק מול ב”ש בנתניה. כנראה שהקבוצה של ג’ורדי קרויף לא תקח אליפות, אולם תנו לאוהדים בצהוב לקלקל לב”ש את החגיגה, והם בוודאי יצאו עם טעם מעט מתוק מהעונה הזאת.
הכתוב הינו טור דעה