כבר כשפורסם ההרכב איתו בחר לעלות ג'ורדי קרויף אל הדשא באצטדיון בנתניה הערב (ראשון) מול בית"ר ירושלים, הבעיות ב-11 של מכבי תל אביב היו ברורות לכל וזעקו לשמיים. ההולנדי טעה בהצבת השחקנים ובטקטיקה בה בחר לשחק מול הקבוצה מהבירה, שידעה לנצל בצורה מושלמת את כל השגיאות של יריבתה.
הקישור של מכבי ת"א היה מורכב משלושה שחקנים: שרן ייני, דור פרץ ודור מיכה. למרות היכולת של השלושה להניע את הכדור ולהפגין מעט אגרסיביות, הם לא תמכו בצורה מספקת בחלק הקדמי וגם שעשו זאת, הם הפגינו יכולת סיום שלוקה בחסר (בעיקר פרץ). הבעיה השנייה בהרכב הצהוב נגעה לחוד של קרויף, שעלה עם ברק יצחקי בצד שמאל, עומר אצילי בימין ו-וידאר קיארטנסון כחלוץ בודד. ברגע שההולנדי עלה עם חוליית קישור בעלת אופי הגנתי, הוא היה חייב להציב שלושה שחקנים מהירים מקדימה, דרישה עליה יצחקי לא בדיוק עונה. לחלוץ הוותיק יש יכולת בעיטה וטכניקה טובה, אבל הוא לא עושה תנועה לשטח וכאשר הוא לא מתופקד מתחת לחלוץ, הוא מאבד מהרלוונטיות שלו.
בנוסף לאלה, לסגנית האלופה יש בעיה עם התפקוד של אצילי. ברור לעין שהקשר לא בכושר משחק מלא ושהשנה בספרד פגעה בו לא מעט. אותה פגיעה באה לידי ביטוי באובדן מהירות ומשחק רוחבי עם וללא הכדור. השבלוניות הזו מצד מי שאמור להיות השחקן היצירתי על המגרש, גרמה למשחק של המארחת להיראות שקוף וקל לחיזוי מצד ההגנה הירושלמית.מכבי ת"א הייתה עושה נכון אם הייתה פותחת במרכז הקישור עם ייני ופרץ, כשמיכה וארון שוינפלד בצדדים ויצחקי ביחד עם קיארטנסון בחוד.
הצהובים נואשים לחיזוק נוסף ומעניין האם המנהל המקצועי ג’ורדי קרויף, יכול היה לעזור לג’ורדי המאמן בהתנהלות מול ההנהלה, שכנראה לא מבינה את חומרת המצב ומתמהמהת עם החתמתם של שחקני התקפה נוספים.
מנגד, האורחים מהבירה שעברו שבוע סוער לאחר פיטוריו של שרון מימר, הגיעו מוכנים לנתניה. גיל לבנדה הציב הרכב חכם, כשחן עזרא מצד אחד, עידן ורד מצד שני וז'אורז'יניו ואיתי שכטר שהשלימו חלק קדמי יצירתי שגם ידע לעשות עבודה הגנתית בעת הצורך. ורד ועזרא, אלו שני שחקנים בעלי יכולת מנטלית לרוץ אחרי המגנים היריבים ובו בזמן לא להפסיק לתמוך מקדימה. השניים נטרלו לחלוטין את אופיר דוידזאדה ויובל שפונגין והראיה לכך היא המסירה של ז’אורז’יניו לשכטר שהביאה לפנדל ולא נתקלה בהפרעה מצד המגנים בצהוב.
דוד קלטינס וקלאודימיר פריירה, היו השניים שהחזיקו את מרכז המגרש עם אופי משחק אגרסיבי ובכך אפשרו לבית"ר לספק תצוגה התקפית נהדרת. בחצי השני, הקבוצה של לבנדה הורידה הילוך, אבל זה לא מנע ממנה לוותר על השער השלישי של ורד.
בבית"ר צריכים כעת לקבל החלטות הנוגעות לעמדת המאמן. קודם כל מגיעה מילה טובה לאלי אוחנה, מחזיק זכויות הניהול, שחרף המשבר שעבר על הקבוצה שלו, ידע לתת את השקט למערכת לפני המשחק. במקום אוחנה הייתי ממשיך לתת את הקרדיט ללבנדה, שהוא הדמות המתאימה ביותר לקווים בטדי כרגע. עוזר המאמן והמאמן בהווה, הוא בן אדם נכון ונוח איתו יוכלו אוחנה ואלי טביב להסתדר ביתר קלות וזה גם הציוות שיוכל להביא את הקבוצה האטרקטיבית מהבירה, לאחד משלושת המקומות הראשונים בתום העונה.