סיומת דוחא

אתחיל ואומר - ההר הוליד עכבר. מבחינת כדורגל נטו קיבלנו הערב (שני) משחק בינוני ולא מדויק, בעיקר בחלק הקדמי של שתי הקבוצות. פיטר בוס ערך יותר מדי שינויים בהרכב של מכבי ת"א ו-"הגדיל לעשות" כאשר חיכה שוב לדקה ה-65 בה הוא נוהג לעשות את החילוף הראשון. האלופה איבדה נקודות יקרות במאבק האליפות מחזור שני ברציפות, ועכשיו היא קרובה מתמיד לאבד את התואר לאחר שלוש זכיות רצופות. עכשיו שידברו על הלחץ בהפועל ב"ש.

נעבור למנה העיקרית - הקטטה המגעילה בסיום המשחק. באופן כללי אני נגד מאמנים שחוגגים בסיום תיקו בהפגנתיות, לטעמי זו פשוט לוזריות בהתגלמותה, אבל אי אפשר להאשים את יוסי אבוקסיס. המאמן שהגיע טעון במיוחד למשחק ובצדק, לא הצליח להסתיר את השמחה לאיד לאחר שדחף מקלות בגלגלי האליפות של המכונה הצהובה.

יוסי אבוקסיס. איבד שליטה בסיום (רדאד ג´בארה)

שני המשחקים בין מכבי ת"א ונציגת המגזר השבוע, השאירו בי בעיקר תחושה של גועל. במפגש הגביע נגעלתי ספורטיבית מההחלטה הפחדנית שקיבלו שחקני מחזיקת הגביע, שכנראה התקשו לחשוב על איבוד התואר (עוד יותר הכעיסה אותי העובדה שהם לא מצאו לנכון להתנצל כאשר הדופק ירד). במפגש הערב תחושת הגועל כבר הפכה לבחילה רצינית - שחקנים שהולכים מכות עם אנשי אבטחה, שוער שמראה לנו איך נראה ווזארי בשווי 3 מיליון יורו ומאמן הכושר של סכנין שלא נשאר חייב והדגים איך מבצעים "נכון" תרגיל פשיטה לשריר הארבע ראשי.

טוב יעשה תובע ההתאחדות לכדורגל, עוה"ד ניר רשף, אם יבחר להעמיד לדין את השוער הסרבי של מכבי ת"א שחייב להיות מורחק עד לסיום העונה, ובכלל יש להעמיד לדין גם את כל המעורבים בחגיגה.

פרדראג ראיקוביץ´ מובל על ידי המאבטחים (רדאד ג´בארה)

לסיום, טל בן חיים היה צריך לוותר על ההתעטפות בדגל המדינה בסיום המשחק, יש רגעים טובים מאלו להפגין פטריוטיות חסרת פשרות. אולי זהבי לא יודע אם הם שיחקו בישראל או ברמאללה, אבל לי זה הרגיש יותר כמו הרויאל ראמבל ב-WWE, רק ששם המאבטחים נשארים נייטרלים. נותר רק לחכות למשחק העונה בעוד שבוע, שם אולי ב"ש תיתן את הנוקאאוט הסופי בדרך לחגורת האליפות.