אליפות? לא השנה

הפועל באר שבע הייתה השבוע מדושנת עונג לאחר ה-0:0 בבלומפילד מול מכבי תל אביב, במשחק שבו ערן זהבי החמיץ פנדל, אירוע קצת פחות נדיר מהאליפות של ב"ש. 'אופי' ו-'אנחנו כבר לא חוששים ממכבי' היו חלק רק מההצהרות שנזרקו לאוויר מכיוון חבורתו של אלישע לוי.

אולם, הפלא ופלא פחות משבוע לאחר מכן קבוצת הכוכבים של אלונה ברקת הפסידה 1:0 להפועל רעננה, שהייתה עסוקה בהכל השבוע חוץ מכדורגל, לאחר הסאגה המביכה שהייתה לה השבוע עם מאמנה 'החדש/ישן' חיים סילבס. האדומים הוכיחו שוב מהו חוסר אופי.

אלישע לוי. יצאו בהצהרות אחרי בלומפילד (מרטין גוטדאמק)

מילא ב"ש הייתה טובה יותר, והייתה יכולה לטעון לחוסר מזל. אבל לא כך היה. החבורה מהשרון הייתה טובה יותר וניצחה בצדק את ה"טוענת לכתר".  ההזדמנויות הטובות ביותר של בוזגלו ושותפיו היו ממצבים נייחים בלבד.

אגב, הפועל ב"ש היא קבוצה טובה, אין ספק בכך. בוזגלו, ארבייטמן, חובאן ברדה ואחרים מהווים תשתית לקבוצה שתוכל ללכת עד הסוף בליגה בעתיד. יחד עם זאת, כדי לעשות זאת ב"ש צריכה לגלות יותר אופי ויציבות.

שחקני רעננה חוגגים. ניצחון מוצדק בווסרמיל (מרטין גוטדאמק)

אלישע לוי גם כן צריך לעשות את קפיצת המדרגה, בעיקר בכל מה שקשור לניהול משחק. הוא מאמן טוב והוא כבר לקח אליפויות, אך ב"ש היא לא מכבי חיפה של יעקב שחר, בימים בהם עוד היה האיש מספר 1 בכדורגל הישראלי. 

זכייה בגביע המדינה, מפעל בו צריך להתעלות ביום נתון (משימה אפשרית בהחלט עם שחקן כמו בוזגלו) עלולה לאותת על שינוי, בעיקר מנטלי, בקבוצה של ברקת.