נבחרת צרפת ראויה לשבחים על הניצחון שלה מול שווייץ. היא משחקת כדורגל נטול אגו וקבוצתי ולא רואים אצלה כוכבים כמו שראינו בעבר. כולם נמצאים באותה רמת יכולת ולכו תדעו, אולי פציעתו של פרנק ריברי עשתה רק טוב לטריקולור.
שחקן שראוי לציון הוא מת'יו ולבואנה. יכולת ההצטרפות שלו מאחור מדהימה והכושר הגופני בו הוא נמצא מדהים. דוגמה ליכולת שלו ראינו בשער שהוא כבש. בנוסף, הוא תורם רבות בכל חלקי המגרש, לא מאבד כדורים, משחק לעומק, יודע לסגור בזמן והכי חשוב - מצטרף בזמן להתקפה.
שחקן אחר שראוי להתייחסות הוא קארים בנזמה שנתן תצוגה פנטסטית. החלוץ כבש, בישל והיה מאוד מעורב במהלכים של נבחרתו. לדידייה דשאן יש את האפשרות להשאיר על הספסל את פול פוגבה, אחד השחקנים האחוריים הטובים ביותר שהגיעו לגביע העולמי. למרות התבוסה, שווייץ נבחרת טובה ולדעתי יש לה מה לתת בטורניר הזה. במשחק עצמו היא לא נראתה כמו שנראתה הונדורס במשחק שלה נגד הנבחרת של דשאן.
אי אפשר כמובן להתעלם מהניצחון של נבחרת קוסטה ריקה על איטליה, ניצחון שמסמל את המונדיאל הזה שמראה על צמצום הפערים בין הקטנות לגדולות. נבחרת איטליה היא סיפור עצוב, בדיוק כמו אנגליה. הרבה זמן שאין שם כדורגל גדול ושחקנים מרגשים.
|
קוסטה ריקה חוגגת. מראה על המגמה שיש במונדיאל (רויטרס) |
|
|
מריו באלוטלי הוא יותר ליצן מאשר שחקן כדורגל. החלוץ כל הזמן רוצה לעשות דברים יוצאי דופן וזה בא על חשבון הנבחרת שלו. לראיה, הוא הגיע מספר פעמים מול השער ולא עשה את הדבר הנכון. לדעתי, הוא לא שחקן גדול.
במחזור האחרון של שלב הבתים, מחכה לנו משחק סופר-מותח בין איטליה לאורוגוואי. אני אחזיק אצבעות לסלסטה בגלל הכדורגל שהם משחקים, שמח ומרגש, זאת לעומת האזורי שמשחקים כדורגל נוקשה. הכדורגל שלהם לא משוחרר, לא במחשבה ולא בגוף.