הביטחון מול המומנטום

גמר הפלייאוף עם שיטתו המיוחדת והלא ברורה, הכולל שני משחקים והפרש סלים, יתחיל ביום ראשון הקרוב. אנחנו המדינה היחידה באירופה שבה מוכרעת סדרה בצורה כזו. נשארנו גם המדינה האחרונה שיש בה חוק רוסי. אבל זה לפעם אחרת, בואו נתרכז בסדרת הגמר בין מכבי תל אביב למכבי חיפה.

מכבי תל אביב סיימה סדרה של ארבעה משחקים נגד הפועל אילת. קודם כל, ההישג של מכבי נהדר, כי היא גברה על קבוצה מצוינת בדמות הפועל אילת שבכל משחק, בטח בביתה, שיחקה מצוין עם מוכנות מלאה ומחויבות לניצחון. פרוייקט הכדורסל באילת מוכיח את עצמו.

בלאט משוחח עם פניני. מכבי סיימה נהדר את הסדרה עם אילת (יאיר שגיא, YNETׂ)

מכבי סיגלה לעצמה מאז הניצחון במילאנו מין כוח ואמונה שמכל פיגור היא יכולה לחזור, עם ביטחון מלא ועם תיאום ותפקוד תחת פיגור בתוצאה והנעת הכדור לאנשים הנכונים (בעיקר טייריס רייס, דייויד בלו וריקי היקמן). בנוסף, הצהובים התגברו על הפציעות של יוגב אוחיון וסילבן לנדסברג.

מכבי חיפה מגיעה לגמר אחרי סדרה מצוינת בה הדהימה את הפועל ירושלים שהייתה הבכירה יותר ובעלת יתרון הביתיות. חיפה שהגיעה אחרי סדרה קצת מגמגמת נגד נס ציונה שברה את הביתיות של ירושלים כבר במשחק הראשון, ומאותו רגע האגרסיביות שלה, הגיבוש והביחד, המנהיגות של דונטה סמית' ובעיקר הלחימה וההגנה נגד הרכות והאין ההגנה של ירושלים, הכריעו את הסדרה ונתנו לירוקים את הכרטיס לגמר בצורה צודקת ומשכנעת. ירושלים איכזבה את ההנהלה החדשה שהשקיעה כל כך הרבה החזירה את הקהל, אבל נפלה ברגע האמת בלי לחימה, בלי הגנה ובלי גיבוש ומנהיגות חיובית.

מכבי מגיעה עם הסגנון שהיא סיגלה לעצמה בחודשים האחרונים, עם סגנון שונה כאשר סופו משחק ועם סגנון שונה עם אלכס טיוס במקום סופו, ועם הרכב של נמוכים כשבלו מעין מספר חמש, עם היכולת שלה ללחוץ על הדוושה ועל הקצב לפי הצורך. מצד שני חיפה מגיעה בכושר פנטסטי. ההיעדרות של מורן רוט בחלק מהעונה וההחלטה לא להביא רכז קלאסי כמחליף, נתנה לדגן יבזורי, לרייס וכמובן לדונטה סמית' הרבה דקות טיפול והובלת כדור ששיפרו אותם בנושא.

ברור שדונטה סמית' הוא מפתח, אבל בראיין רנדל המגוון הוא מפתח שני ולא פחות חשוב לגמר הזה. עידו קוז'יקרו ואלכס צ'וברביץ' יתנו גוף לסופו, אבל יתקשו להתמודד עם המהירות והניתור של טיוס. כמובן שנדרשת הגנה שונה על שני השחקנים שלא לדבר על בלו בעמדה חמש. לקארת סוף הסדרה גם טרנס רודריק השתלב טוב יותר כי הוא הצטרף אחרון.

מורן רוט מול דרווין קיצ´ן. היעדרותו גרמה לשאר לפרוח (יניב גונן)

הקהל החיפאי מילא את המגרש בצורה מעוררת כבוד והוא הזכיר לכולם שחיפה היא האלופה והיא בכל מקרה בצמרת הכדורסל בזכות ולא בחסד, וגם פרוייקט הכדורסל במכבי חיפה חי וקיים.

ברור שחיפה רוצה לנצל את הביתיות ולנצח. אולי צריך גם הפרש אבל בכל מקרה מאבק נגד מכבי הוא קשה ולפני שמדברים על הפרש צריך להבטיח את הניצחון ורק אז להיערך למשחק השני.

מכבי תל אביב תגיע עם רצון לנצח את המשחק הראשון ועם הביטחון שהיא צברה במאבקים צמודים. הקבוצה בוטחת כיום בהחלטות של רייס ובלו בדקות המכריעות וגם האמונה והשילוב עם הכדורסל שדיויד בלאט הכניס פה משתפר לקראת הישורת הסופית.

לשתי הקבוצות קלעים טובים וחשובים משלוש ושני המאמנים - בלאט המנוסה ודני פרנקו הצעיר יותר, שעשה עבודה נהדרת השנה, ינסו לתכנן מהלכים הגנתיים שיעצרו את קליעות השלוש של בלו, היקמן, דווין סמית' ופניני ואת החדירות של רייס מול השלשות של יבזורי, רוט, רודריק, בן רייס ודונטה (לפי מצב רוחו באותו היום) ואת החדירות והובלת ההתקפות המתפרצות של רוט.

דייויד בלו בדרך לסל. לשתי הקבוצות קלעי שלשות טובים (יניב גונן)

חיפה התרגלה ולמדה לקבל אסיסטים מדונטה כאשר הוא חופר ללואו פוסט, ומכבי תתרגל לסגור את קווי המסירה והחיתוכים. הצהובים עם סופו מתמקמים על המגרש בזויות הנכונות כדי לקבל את הכדורים שהוא משחרר כאשר מבצעים עליו שמירות כפולות ולעיתים יותר. חיפה תנסה להתקיף את סופו בפיק אנד רול כדי להכניס אותו לבעיית עבירות.

אני בכל מקרה חושב שצריך להפריד בין שני המשחקים - לגמור את הראשון, ללמוד את התוצאה, לבדוק את שקרה ולעשות את ההתאמות הדרושות. בואו נחכה לסדרה מכובדת כמו שעונת הכדורסל הזו הבטיחה לנו וגם קיימה. רק בלי אלימות, תנו ליהנות מכל רגע.