הקבוצה במשבר, הניצחונות לא מגיעים, הקהל כבר מזמן לא דוחף ובשנה הבאה עלולה בית"ר ירושלים למצוא את עצמה בליגה השנייה (למרות שלא סביר שזה יקרה), אז מה לעזלאל רוצה אלי כהן מערן לוי?
כמו שהורגלנו מהכדורגל שלנו בשנים האחרונות, ההתעסקות בקבוצה מהבירה היא בטפל ולא בעיקר. זה התחיל עם הגעתם של קדאייב וסדייב, אז במקום לבדוק את רמת הכדורגל של השניים, לנסות לחבר אותם לקבוצה ולקוות שאולי הם יוכלו לעזור להגיע לפלייאוף העליון ואולי להוציא מהעונה הזו משהו, בדקו כולם את תעודת הזהות שלהם.
אך השיא הגיע עם הטפלותו, המוצדקת או לא, של אלי כהן לחלוץ הקבוצה, ערן לוי. את השאלה הכתובה למעלה שואלים אין ספור אנשים, אך התשובה לא ברורה. לוי הוא כנראה לא השחקן שהכי קל לעבוד איתו, בלשון המעטה כמובן, אבל זה ממש לא חשוב נוכח המצב שבית"ר נמצאת בו.
|
סדייב וקאדייב, חבל שמתסכלים להם בתעודת זהות ולא ברגליים (יוסי ציפקיס) |
|
|
ערן לוי הוא שחקן כדורגל טוב יחסית לרמה של ליגת העל, יש לו בעיטה מצויינת והוא כבר הראה לא מעט פעמים שהוא יכול לשנות את המשחק עבור קבוצתו ולתרום רבות כשהוא על המגרש.
אלי כהן מנגד הוא מאמן ותיק שלקח תארים בארץ ומכיר את הכדורגל שלנו מלמעלה ולמטה. אז איך מאמן כל-כך מוערך נגרר גם הוא להתעסקות במשמעת ולא בכדורגל, למה אין איש בבית"ר ירושלים שיודע לשים לרגע את האגו בצד, לעצור הכל ולהוציא את העגלה הזו מהבוץ בו היא נמצאת.
|
כהן וקורנפיין, הם יודעים טוב יותר, חבל שזה נראה ככה (גיא בן זיו) |
|
|
לבית"ר יש עוד חמישה מחזורים להציל את הכבוד שהיא איבדה בזמן האחרון. אלי כהן, ערן לוי, איציק קורנפיין, אוהדים יקרים ובכלל כל מי שקשור לבית"ר ירושלים, שימו את האגו בצד, תחזרו להתרכז בכדורגל ותגיעו לסיום העונה עם הראש למעלה.
הכתוב הנו טור דעה