למרות שמכבי חיפה לא חזרה עם נקודות ממשחק הליגה האחרון מול בני יהודה, אריק בנאדו יכול להיות מרוצה מצורת המשחק של קבוצתו. חיפה עדיין מראה שהיא במקום השני בזכות ולא בחסד. מצד שני המאמן הצעיר צריך "להרגיש" את השחקנים שלו במשחק, ולבצע את החילופים בהתאם.
המחצית הראשונה בבלומפילד הייתה אחת המחציות הטובות העונה של הקבוצה. המשחק של הירוקים שטף, קצבי ועם המון מצבים. ההבדל היחידי היה חוסר השקט ליד השער של איינוגבה בעיקר מצדם של וויאם עמאשה וחן עזרא.
בחצי השני של אותו משחק שלף בנאדו את כל התחמושת שהייתה לו על הספסל והלך על כל הקופה מה שהביא בסופו של דבר לשער השני של הכתומים מהשכונה. הכנסת חלוצים זהו מהלך מתבקש מצד כל מאמן שרוצה לנצח בכל מחיר, אך גם צריך לדעת על איזה שחקנים לוותר.
כשמאמן מחליף כמעט את כל הקישור ההגנתי כבר מהדקה ה-70, נוצר ואקום במרכז, ואין מי שייחלץ כדורים. במצב כזה המאמן חייב להציב שחקן שמסוגל לעמוד בעומס עם כושר מצוין ולקחת את הכדורים מההגנה לכיוון החלוצים ושער היריב. במשחק האחרון השאיר בנאדו את קטן על המגרש כדי לעשות את העבודה הזאת, תפקיד שהקפטן הירוק לא מסוגל לעשות כיום, למרות המחצית הראשונה המצויינת.
 |
| גולסה מול דהן. היה צריך להישאר על הדשא (שי לוי) |
|
| |
המאמן היה חייב להשאיר שחקן עם כושר טוב שיכול עוד לרדוף אחרי הכתומים שמצידם ינסו לנצל את השטחים הריקים במרכז השדה. אייל גולסה, שחקן עם כושר נפלא, שמסוגל לרוץ 90 דקות חייב להישאר על כר הדשא. בנאדו היה צריך לוותר על חן עזרא או יניב קטן. השארת השחקן על המגרש הייתה נותנת לו גם ביטחון לעתיד כשחקן מוביל בקבוצה לצד הקפטן, וזה שיירש את המפתחות ממנו ברגע שקטן יפרוש.
ההחלטות הקטנות האלה של בנאדו יכולות להפוך את העונה של הירוקים לאחת הגדולות בהיסטוריה של המועדון.
הכתוב הינו טור דעה