חבל שאין פריימריז בספורט

הנה הסתיים לו שבוע של פריימריז. בליכוד סגרו את כל הדילים מראש, ממש כמו ליגת ווינר סל של אבנר קופל. רק היה חסר שיעשו פיינל פור ויתנו לבני בגין ודן מרידור משחק שלשות מול משה פייגלין (מכבי ת"א בכדורסל של הליכוד) כדי לנסות להשתחל לרשימה.

האיש והזקן הגי'נגי' עשה בי"ס לכולם, ועכשיו ביבי תלוי במר אביגדור ליברמן, שיעשה לו ג'סטה וייתן לכמה חבר'ה שלו לעלות בהרכב של ישראל ביתנו. אלא שליברמן לא פראייר, ואת הכניסה ל-11 הוא בטח יתנה בכניסה לעזה בהזדמנות הראשונה שתבוא עלינו לטובה.

חיים כץ הביא איתו את עדת המעריצים מתע"ש, או "התעשייה האבירית", שדי מזכירה את אבי נמני בתקופת החולצות השחורות. "חיים אמר להרים ידיים", וכולם רצו לקלפי כדי לשים את הפתק של הגורו, ועל הדרך הדיחו מהרשימה את השמות הנ"ל. החלק בקורות החיים שלו בויקיפדיה שאומר שהוא היה חבר ההתאחדות לכדורגל כבר אומר הכול.

אבי נמני. נכנס לעשירייה הראשונה בליכוד בהליכה (יניב גונן)

ובצל כל זה יש לנו ביום ראשון את הדרבי. חבורת עובדי קבלן של מכבי (להלן זרים שנבחרו בקפידה רבה) הגיעו לארץ על מנת להריץ כמה דאחקות בגלינה, לגזור קופון ולהמשיך לתחנה הבאה. אם הם יהיו טובים הם ירוויחו יותר במקום אחר, אם הם יהיו רעים, וכולם השנה ממש רעים, הם ירוויחו יותר בדיוק באותו המקום.

מי יודע מי בוחר אותם בכלל? דייויד בלאט היה עסוק בקיץ כולו בנבחרת רוסיה, וקשה להאמין שהוא סומך על דרק שארפ בנושא, כי הרי אי אפשר לבחור זר ולזרוק את הרגל קדימה כדי לנסות לסחוט עבירה של שלוש זריקות במקרה שמפספסים.

את תפקידו של גיא גודס קשה בדיוק להגדיר, אבל יש להניח שגם עליו לא הוטלה המשימה. אולי שר הפנים אלי ישי? בכיבוי שריפות הוא לא להיט, אבל דווקא בייצור שריפות הוא בסדר. גם ככה הוא בסוף יצטרך לגרש אותם במקרה שזה לא יילך.

לוגאן, שרמאדיני והיקמן. באו להריץ עלינו דאחקות (יוסי ציפקיס)

בכל מקרה, נשארנו עם ארבעה שחקנים שתורמים למכבי כמעט כמו שאביב גפן תרם לצה"ל, וקשה להחשיב את הירידה שלו למקלטים במבצע "עמוד ענן" כטירונות קרבית.

עם כל הכבוד לדרבי בכדורסל, קשה להגיד שהוא יכריע משהו. ממש כמו רוב משחקי הכדורגל/כדורסל במחוזותינו, הרעש שמסביב ילווה במשחק שבו הפועל תתקשה להפתיע את הצהובים, שיגיעו כרגיל לעשות הרבה רעש ולהוכיח שבג'ונגל המקומי הם עדיין שולטים ביד רמה.

עד שלא יורידו את מספר הזרים בליגה לשלושה אין לכדורסל כאן זכות קיום. מי זה ניק קיינר מדלי, איך הוא קשור לישראל ולמה צריך לסבול ולראות אותו. למה מורן רוט, מאחרוני הרכזים שנשארו כאן, צריך לשרוף שנה שלמה על הספסל של מכבי? ועדיין לא חסר אנשים שימשיכו לספר לנו שמי שבאמת טוב ישחק, ואין צורך להוריד את מספר הזרים.

רוט ובלאט. כואב הלב לראות אותו על הספסל (יוסי ציפקיס)

אבל האמת שגם הם יודעים שזה קשקוש. בשביל להיות טוב, וטוב במשחק ליגה לא באימון, צריך לשחק ולדעת שאתה לא חוזר לספסל בזריקה הראשונה שאתה מחטיא. לשחקן הישראלי אין את הפריבילגיה הזו, ומי שבאמת רוצה לראות כדורסל ישראלי מוזמן לדפדף לליגה הלאומית.

ואיך אפשר לסיים בלי פרדי דוד. השבוע עזב מאמן הפועל ר"ג את הקבוצה אחרי שלפי שמועות, הבעלים, ניר ארקין, לא הסכים להביא שוער על חשבונו של אחיו, איתי ארקין. איתי נראה בחור חמוד, אבל יש כאלו שיטענו שהוא במקסימום יכול להיות שוער בבית מלון. לפרדי, בכל זאת איש של עקרונות, נמאס לשים קונוס בין הקורות והוא החליט ללכת הביתה.

פרדי דוד ואיתי ארקין לוחצים יד. את זה איתי לא פיספס (יניב גונן)

הבעיה מתחילה בכך שמשפחת ארקין לא מבינה שעם כל הכבוד לכסף שהיא משקיעה, הפועל ר"ג שייכת קודם כל לאוהדים שלה. ניר ארקין יכול היה לרכוש גם את מיאמי ולתת לאיתי לשחק במקומו של לברון ג'יימס, זה הגיוני בדיוק באותה המידה.

אבל בארץ הקומבינות וה"יהיה בסדר", זה ממש לא מפתיע. אולי גם את השוער בר"ג צריך לבחור בפריימריז. אצטדיון כבר אין, גם שוער אין, רק הבעלים שמאיים כל הזמן שהוא יילך נשאר. לפחות נתן דטנר, אוהד הפועל ר"ג ותיק, יכול להתגאות שאת הקבוצה האהובה עליו מוביל מהקורות שחקן אמיתי.

הכתוב הינו טור דעה