כתושב באר שבע שמגיע למרכז הארץ מדי שבוע, אני נוטה לגלות שמרבית האנשים בתל אביב "חיים בבועה". פשוטו כמשמעו. כולם מזדהים איתנו ואומרים שאנחנו חזקים ותומכים בנו, אבל לא באמת מרגישים את מה שעובר עלינו מדי יום ביומו.
מדי לילה אנחנו קמים לצלילי האזעקות העולות ויורדות, או ל"צבע אדום" המפחיד הזה כשהשינה נקטעת וזה משהו שלא מובן כלל באזור המרכז. לפחות לא היה מובן עד הערב (חמישי).
עם הישמע האזעקות והנפילות במרכז, הלחץ, ובעיקר נפילת קווי הטלפון מההיסטריה והפחד של האנשים, גרמו לי להבין שהאסימון סוף סוף נפל. תושבי המרכז סוף סוף הבינו את החיים בצל הקסאמים והגראדים שקוטעים את שגרת חיינו. הספורט הוא משני, החיים הם העיקר ונקווה שהשקט יחזור לישראל כמה שיותר מהר. שימו לב: יחזור לישראל ולא לאזור הדרום.
 |
| עידו אקסברד ועודד גביש מתאמנים בקרית שלום (ליאור טימור) |
|
| |
עכשיו לא מדובר רק באזור הדרום, אלא מדובר בכל הארץ. זהו, אי אפשר להכליל יותר. אין יותר "מדינת תל אביב".
הרבה אנשים בדרום אמרו שכשהטילים יגיעו למרכז הארץ ממשלת ישראל תבין. ממשלת ישראל כבר לא תוכל להתעלם מהמצוקה של תושבי הדרום ותעשה פעולה רחבת היקף כדי להחזיר את השקט למדינה. היא כבר יצאה לפעולה כזאת, אבל עכשיו הרצון לסיים אותה יהיה גדול הרבה יותר.
למה? הלחץ שיפעילו בעלי ההשפעה הגדולים (הפוליטיקאים ובעלי ההון) שגרים באזור המרכז, יהיה גדול הרבה יותר כי אימון מכבי תל אביב, לדוגמא, שהופסק בגלל אזעקה, הוא כנראה משמעותי יותר ותופס כותרות גדולות יותר מאימון של הפועל באר שבע שמופסק מאותה סיבה. אלה ההבדלים בין המרכז לבין הפריפריה. בין תל אביב לבאר שבע.
 |
| שחקני מכבי ת"א בזמן האזעקה. עכשיו גם בת"א מבינים (יניב גונן) |
|
| |
בימים כאלה, הספורט הופך להיות משני וזה באמת לא חשוב מי מנצח בשבת ומי מפסיד. הניצחונות וההפסדים של האזרחים הרבה יותר חשובים מכל ענף ספורט אהוב יותר ופחות. הספורט הוא שואו.
הבוקר היה לי ויכוח עם חבר מהמרכז אם צריך לדחות את כל המחזור של משחקי ליגת העל בכדורגל כאות הזדהות עם תושבי הדרום. עכשיו כבר אין ברירה. למי יש עכשיו ראש לכדורגל? לדחות הכול עד שהשקט יחזור לישראל. כן כן לישראל ולא רק לאזור הדרום. ..
הכתוב הינו טור דעה