הרבה זמן מכבי תל אביב לא התחילה משחק חוץ בלי שחקן מטרה שיעשה סלים באחוזים גבוהים מתחת לסל ואת הרבע הראשון היא התחילה במטווח שלשות. לא בטוח שזה המתכון להתחיל משחק חוץ ברמות הגבוהות, אבל הקבוצה התאימה את עצמה להרכב השחקנים החדש והיתרון של שחקנים, במיוחד של ליאור אליהו על כאלה של 2.16 מ', הוא בזה שהוא שהם יכולים לשחק איתם עם הפנים לסל ולא עם הגב לסל.
ההרכב ששיחק בהתחלה חייב את מכבי לשלוח שמירות כפולות, שלפעמים היו מיותרות, על שחקנים שרק הגובה שלהם מפחיד. אגב, שניהם, גם פרוביץ' וגם ואסקז, עשו אפס נקודות בחצי הראשון ושתיים בכל המשחק. השמירות הכפולות על הגבוהים גבו כמה זריקות פנויות של מלאגה מהשלוש. לעומת זאת, ברבע השני זה גרם לספרדים להרבה איבודים וכתוצאה מכך גם לעבירות מיותרות. בנוסף, התאימו עצמם הצהובים, בהרכבים מסוימים, לשמירות אזוריות כדי לנסות ולמנוע משחקנים שהיתרון היחידי שלהם שהם גבוהים, לקבל כדור בצבע.
|
פניני עם אליהו וג´יימס. מכבי התאימה את עצמה (יניב גונן) |
|
|
יסמין רפשה, כהרגלו, עזר למכבי ודווקא נגד אזורית הוציא את הקלעים שעשו 62 אחוזים מהשלוש ברבע הראשון. הכדורסל שלו לא השתנה בשמונה השנים האחרונות והיתרון של דייויד בלאט עליו בא לידי ביטוי בכל מהלך שהוא עשה. כנראה שגם נגד המאמן של סיינה, שהוא די חסר ניסיון, יהיה לדייויד את אותו היתרון.
כשאין למי לחכות בהתקפה (סופו), רצים הרבה יותר מהר. מלקולם תומאס מצליח להוציא את הכדור מתחת לסל וגם להספיק לסיים או לקחת ריבאונד התקפה. שון ג'יימס ותומאס היו אחלה מטריה לכל החורים של הגארדים בהגנה. לא משנה כמה קלע תומאס, אבל עם שמונה ריבאונדים ושלוש חסימות ב-18 דקות, יש על מה לבנות. אפילו ליאור אליהו יכול לקחת סוף סוף חמישה ריבאונדים בהגנה, להוביל מתפרצות ולהפוך את חיסרון הגובה שלו על גבוהים שלא יכולים להזיז את הרגליים ליתרון.
|
דייויד בלאט. יתרון על רפשה (יוסי ציפקיס) |
|
|
רק קלאווי והשופטים החזיקו את מלאגה במשחק. קלאווי הוא לא שחקן של 25 נקודות למשחק (לתשומת לב אלה ששמרו עליו). בכל מקרה, מהרכב אתלטי כמו שיש למכבי בשלבים רבים של המשחק אפשר לדרוש יותר מרק חמש חטיפות.
אם ככה משחקים כשלא מוכנים, מה יקרה כשיהיו מוכנים? רק תעשו לנו טובה, אל תפחידו אותנו שוב סתם, כי באזעקות אמת לא נדע אם לרדת למקלטים. השיוט בבית הזה החל.