יציאת מצרים - גרסת הספורט

אחת לשנה, בליל הסדר, נוהגים לספר ביציאת מצרים בקריאת ההגדה של פסח, כסמל להזדהות עם היוצאים ממצרים, בבחינת "חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". המשפט הזה, אותו אמרנו לפני כמעט שבוע בליל הסדר, גרם לי לחשוב על כמה "יציאות" שהייתי רוצה לראות בספורט הישראלי והעולמי.

יציאת האלימות, השחיתות והפגישות התכופות בבית הדין, מהכדורגל הישראלי
מקרי האלימות שפקדו את מגרשי הכדורגל שלנו בתקופה האחרונה, אשר הצטרפו לכך שבמשך השנה הגיעו אין ספור קבוצות, שחקנים ומאמנים לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, הורס לנו את הספורט הכל כך האהוב.

שלום אבן עזרא. עונה עמוסה מדי הייתה לו וגם לנו בבית הדין (שי לוי)

מצב הכדורגל בישראל נמצא בשפל חסר תקדים, לדעתי אחת הסיבות העיקריות לכך היא ההתעסקות הבלתי פוסקת שלנו, האוהדים והתקשורת, במה שלא קשור לכדורגל. משחקים ללא קהל ואלימות במגרשים משפיעים באופן ישיר על רמת המשחק ורק אם נוקיע את נגע הרע הזה, נוכל להתחיל לדבר על שיפור ברמת המשחק של השחקנים והנבחרת שכולנו רוצים בהצלחתה.

יציאתם של ליאו מסי ופפ גוארדיולה מהחממה בברצלונה
אין שום ספק שליאו מסי הוא אחד משני השחקנים הטובים בעולם כיום. אבל, כדי להוכיח אחת ולתמיד שהוא לא תלוי בצ'אבי ואינייסטה, חייב הפרעוש להוכיח את גדולתו גם בקבוצה אחרת.

מאוד מעניין אותי לראות כמה טוב ולאן יצליח מסי לגרור קבוצות כמו צ'לסי, ארסנל או מילאן. זה יכול להיות מדהים לראות את מסי יוצא מהחממה בה גדל ושכל כך מותאמת אליו, שובר שם שיאים בקצב מסחרר וסוחף את הליגה האיטלקית, האנגלית או גרמנית למקום שלקח את הלה ליגה.

מסי, אינייסטה וצ´אבי, מעניין אם הפרעוש יסתדר בלעדיהם (GettyImages)

גם על מאמנו של מסי אין שאלה בקשר לכך שהוא אחד מגאוני הכדורגל שנראו על הקווים, אין ספק שהוא מסוגל להיות היורש המתאים ביותר לסר אלכס פרגוסון או לסחוב את אינטר או כל קבוצה אחרת להצלחה אדירה. אבל, עד שלא יעשה זאת הוא עדיין לא יכול להיחשב לאחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה, כפי שרבים מחשיבים אותו.

יציאת טניס הגברים מהרביעייה השולטת וכניסתם של היורשים
אין כיף גדול יותר מלראות משחק כמו שקיבלנו בגמר אליפות אוסטרליה בין רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ', או מלהיזכר במשחק המדהים בגמר ווימבלדון 2008 בין פדרר ונדאל. אבל, כשאל חצאי הגמר של שלושה מארבעת הגראנד סלאמים האחרונים הגיעו אותם ארבעה, שאר הטורניר הפך לסוג של ל"פרוטוקול בלבד".

ה"יציאה" שאני מדבר עליה כרגע היא יותר כניסה. הייתי מאוד רוצה לראות עוד שני טניסאים, לפחות, שנותנים פייט ראוי יותר למארי, פדרר, נדאל וג'וקוביץ'. טוסנגה, דל פוטרו, פרר ועוד רבים הנמצאים דרך קבע בעשירייה הראשונה, הם שחקני טניס מצויינים, אבל עדיין חסר להם משהו כדי להתחרות כראוי על התארים הגדולים.

טסונגה, שיפור קל במשחק שלו יכול להכניס עניין רב לטניס (רויטרס)

זה יעשה רק טוב לטניס העולמי אם יצליחו "השחקנים המשלימים" להעלות את רמת הטניס שלהם ואנו נוכל לקבל משחקי טניס מותחים ומרתקים כבר משלבי שמיניות ורבעי הגמר של הטורנירים במשמעותיים.

הכתוב הינו טור דעה