בתקופתנו כל הצלחה מתורגמת ישירות לכסף ועולם הכדורגל אינו יוצא דופן בכך. שתי דוגמאות אקטואליות על הקשר בין כסף לכדורגל מראות כי לשטרות בהחלט יש ריח וזה יכול להיות נעים כבושם או מצחין דווקא, כמו מוחה אחרי חודש במאהל ברוטשילד.
הקפטנים של ריאל מדריד וברצלונה, איקר קסיאס וקרלס פויול, מתנהלים בימים האחרונים כמנהיגי פועלים לוחמניים. השניים, שיכולים להרשות לעצמם דירה במרכז תל אביב ואף למעלה מכך, שותפים פעילים במחאת הכדורגלנים בספרד. נכון, הם עשירים ומסודרים לכל החיים ויכולים לכלות את זמנם הפנוי בבילויים ופינוקים, אך מעדיפים לרתום את עצמם למאבק חברתי למען חבריהם הכדורגלנים, כאלה שמזלם לא שפר עליהם באותה מידה, הממתינים עדיין למשכורת שלא שולמה.
|
קסיאס ופויול. מדהים לראות איך הם פועלים למען חבריהם |
|
|
ההתנהגות של קסיאס, פויול וכוכבים מיליונרים אחרים הפועלים בסולידריות, מוכיחה כי הכסף הגדול עדיין לא הרס כל חלקה טובה בכדורגל הגלובאלי ולערכים נושנים וכמעט נלעגים כמו רעות ושיתוף יש מקום גם בענף ציני, קפיטליסטי ודורסני שכזה, המנוהל בידי אנשים כמו בלאטר, משפחת גלייזר והבוס הקמצן של ארסנל, סטן קרונקי.
לעומת קפטן בארסה, חברו לשעבר במועדון, סמואל אטו, עדיין אחד החלוצים הגדולים בעולם, נוטל חלק באפיזודה לא מכובדת כלל, המדגימה כיצד כסף יכול להפוך משהו נפלא לרקוב ומכוער, לא באשמת הקמרוני כמובן.
אטו צפוי להרוויח במדי אנז'י מחצ'קאלה הרוסית משכורת שנתית של 25 מיליון דולר ולהפוך לבעל השכר הגבוה בעולם הכדורגל, כשיעקוף את רונאלדו ומסי. לעומת שני הפנומנים, אטו יקבל שכרו כתוצאה מעבודה קשה של תושביה העניים של דגאסטן, אזור העשיר בנפט, גז טבעי ופחם.
הרווחים מאוצרות הטבע מגיעים לכיסי האוליגרך המקומי, בוריס קרימוב, שרכש את אנז'י בשנה שעברה, מלא כוונות טובות ורצון להביא כבוד למחוז ילדותו העני, דגאסטן. אך אנז'י לא מתאמנת שם אלא במוסקבה, עקב בעיות ביטחוניות, והשחקנים המיליונרים של הקבוצה לא יתרמו כמעט במאומה לפיתוח האיזור ואת קניותיהם יעשו בבירה. אטו, רוברטו קרלוס וחבריהם יגיעו לדגאסטן רק למשחקי הבית של הקבוצה, לאחר טיסה ארוכה.
|
סמואל אטו. כסף יכול להפוך משהו נפלא לרקוב ומכוער (GettyImages) |
|
|
מודל דומה ומעורר תחושת גועל קיים גם במדינות המפרץ, כאשר שליטים ושייח'ים משתמשים בכוכבי כדורגל כבקישוטים או צעצועים, כאשר זכויות העובדים באותן מקומות נרמס. קשה לבקש מאטו, רוברטו קרלוס או מכדורגלנים אחרים הרוצים לסיים את הקריירה עם איזו "מכה" יפה, להחרים מדינות ומקומות בהם לא מכבדים זכויות אדם בסיסיות, אך בהחלט ניתן לצפות מהם לכך.
הכתוב הינו טור דעה