אחד הכדורגלנים היקרים ביותר עד כה בשוק ההעברות הקיצי הוא אלכסיס סאנצ'ס, שנמכר לברצלונה ב-26 מיליון יורו. בעלי הסיכויים הגבוהים לשבור את השיא הזה בחלון הנוכחי הם ניימאר, קון אגוארו ואולי חאבייר פסטורה. מה המשותף לארבעתם? כולם מדרום אמריקה. אז למה התחושה העיקרית של מי שצפה עד כה בקופה אמריקה היא התרגשות לקראת אליפות אירופה, שתפתח בעוד פחות משנה?
למרות השמות הנוצצים והמלהיבים, הכדורגל שהוצג בקופה היה רחוק מלספק את אוהדי המשחק האטרקטיבי. הנבחרות ה"קטנות" שהתמודדו מול ברזיל וארגנטינה היטיבו לשחק סגור ונקטו בחוכמה שעשו כן, אך הצופים סבלו בחלק ניכר מהמשחקים מכדורגל הגנתי עד משמים, שיוצא דופן בולט הוא מפגש בין שתיים מאותן קטנות, פראגווי ו-ונצואלה, שהרשיתו שש פעמים בהתמודדות ביניהן.
המונדיאל בדרום אפריקה החל בתרועה רמה עבור הנבחרות הלטיניות, כאשר כל נציגות דרום יבשת אמריקה ומרכזה העפילו מהבתים לשלבי הנוק אאוט והרשימו לעומת נבחרות אירופאיות בעלות מסורת כמו איטליה, צרפת ואנגליה שאכזבו בגדול.
 |
| אדינסון קבאני. שחקנים טובים, כדורגל רע (רויטרס) |
|
| |
ההמשך ידוע, כאשר פרט לגמר כל אירופאי, הנבחרת המרשימה ביותר פרט לספרד הייתה גרמניה, שהוכיחה עליונות מוחלטת מול ההבטחה הגדולה של דרום אמריקה, ארגנטינה, ומחצה את החבורה של דייגו.
אורוגוואי הראתה בדרא"פ כדורגל שהיה רחוק מאוד מלהלהיב, עם הגנה חזקה שלא ספגה אף שער בשלב הבתים, חלוץ מרכזי זריז ויעיל כסוארז ופורלאן גדול אחד מעל כולם, במודל שהזכיר מאוד את זה של ארגנטינה ומראדונה במונדיאל 1990.
גרמניה, לעומת זאת הציגה כדורגל התקפי ויצירתי, בקבוצה שכשלם עולה על סך חלקיה, בניגוד לארגנטינה למשל, המשופעת בכישרונות ולהטוטני כדור. בקופה ראינו מהאלביסלסטה בעיקר בלגן, בשיטת תנו-את-הכדור-למסי-הוא-כבר ידע-מה לעשות, שכמו לקוחה מליגת הכדורסל האמריקאית.
 |
| אוזיל. כך עושים זאת נכון (רויטרס) |
|
| |
באותו מונדיאל אשתקד אמנם הגיעה לגמר הולנד המייגעת, אך גם ספרד הכמעט מושלמת, שכל הסופרלטיבים עליה כבר נכתבו.
לעומת משחקי החתול והעכבר שאיפיינו את הקופה, בסיומם ניצח דווקא העכבר הפיקח את הטורפים מברזיל וארגנטינה שהתגלו כחלביים, היורו בשנה הבאה יספק לנו קרבות אדירים, עם נבחרות בעלות יצר נקמה ונטל הוכחה כצרפת ואיטליה, ברק פורטוגלי, נוקשות סקנדינבית, הפתעות ממדינות מזרח היבשת וכמובן גרמניה וספרד.
הקופה אמריקה בארגנטינה רק הוכיח שוב שלא מספיקים כישרונות ושמות אטרקטיביים כדי להציג כדורגל משובח, בשביל זה צריך את אותו "דבק" מפורסם המחבר בין כל חלקי הקבוצה, ואת הדבק הזה, מייצרים באירופה.
הכתוב הינו טור דעה