על ז'לקו זה לא עובד

בסיכומו של דבר וגם לאחר ההפסד בגמר, מכבי תל אביב עשתה עונה יפה. נכון שבשלושה ימים וביום נתון גם כאנדרדוג אפשר היה לעשות עוד צעד ועכשיו אני מבין את אלה שעושים פיינל-פור בארץ. ביום נתון כל דבר יכול לקראות ונחכה ליום הנתון בשנה הבאה.

האווירה היתה מדהימה שראינו אותה כבר בעבר. מדובר בשתי קבוצות שיכולות להביא 5,000 צופים למשחק מחוץ לארצן, אלו מועדונים גדולים בקנה מידה של כדורסל אירופי. שתי הקבוצות האלה הוכיחו למה הן שם.

ז'לקו אוברדוביץ' בא לקחת פיינל-פור ותיכנן את שני המשחקים כראוי כאשר בגמר הוא הוציא מהמחסנית את דרו ניקולאס ומאריץ'. את החיילים שצריכים היו לעשות את העבודה השחורה הוא הכניס כהרגלו בהתחלה והם נשכבו בשבילו על הגדר. כשמכבי תל אביב פתחה עם חמישייה רגילה, פאו "ביזבזה" את וויוקאס על סופו. כשוויוקאס יצא, נכנס מאריץ' לעשות את העבודה השחורה. ולמרות ששניהם שמו גוף על סופו "וביזבזו" עליו לא מעט עבירות, גם רומיין סאטו עזב את גיא פניני, שלמרות שדפק שלשה, פאו לא התרגשה.

סופו אחרי חמש דקות כבר היה בחוץ. עכשיו זה היה הזמן של ז'לקו להכניס את באטיסט אחרי שש דקות. גם בחוץ היה לאוברדוביץ' מה למכור וכל סוף שעון דפק המאמן שמירה כפולה, פעם על ג'רמי פארגו ופעם על צ'אק אידסון. כל אלה וארבע חסימות תקעו את מכבי על 15 נקודות ברבע הראשון.

ז`לקו אוברדוביץ´. בא לקחת פיינל-פור (יוסי ציפקיס)

השמירה הטקטית וההימור על סופו השאירה אותו עם מעט נקודות, אבל פתחה לפניני, אידסון ובלו זריקות די פתוחות מהשלוש.

מה שאפיין את מכבי כל העונה - לחץ, סלים במתפרצות ובמעבר, לא בא לידי ביטוי במחצית הראשונה. גם הרצון לשחק פנימה נגמר ב-20 אחוזי דיוק מהצבע. למרות האיומים של מאמן ריאל מדריד וגם הידיעה שפאו מתמחה בפיק אנד רול של דיאמנטידיס עם השחקן של סופו, גם החלפת ההגנות לא עזרה ופעם אחר פעם דיאמנטידיס מצא את באטיסט לנגיחה מתחת לסל.

כשיש לך את דיאמנטידיס לא צריך לדאוג (יוסי ציפקיס)

עם החבל על הצוואר מכבי חזרה למה שהביא אותה עד לכאן, אבל מאוחר מדי ומעט מדי והצליחה להוריד רק לחמש הפרש. פעם ז'לקו אמר לי: "כשיש לך את דיאמנטידיס, אתה לא צריך לדאוג". הוא שוב הוכיח, בפעם המי יודע כמה, שהוא גם גדול וגם צודק.