האוהדים שלנו מרגשים

רגע לפני הפיינל-פור אני כותב לכם כאן מברצלונה ומנסה לשתף ברגשות האישית שלי ובהתרגשות הכללית שלנו, אנשי מכבי ת"א.

היה מאוד מרגש לראות את האוהדים של מכבי תל אביב מגיעים למלון בברצלונה. תהלוכות עידוד כאלו היו בעבר אבל זה מרגש כל פעם מחדש. היו יכולים להיות עוד כמה מאות אוהדים אם לא מה שקרה בנתב"ג בעקבות הדלק.

היה עצום לראות את המחזה הזה, היה מרשים ומתוך ארבע הקבוצות כאן במלון אנחנו היחידים שזכינו לכבוד הזה. זה רק מראה את הקשר בין המועדון לאוהדים ומה האוהדים חושבים על המועדון.

אני רוצה להעביר מסר גם לאוהדים בבית. באנו לכאן בזכות ולא בחסד אחרי שהפגנו משחקים יפים מאוד ביורוליג. הפכנו נחיתות של חוסר ביתיות מול קאחה לבוראל ויטוריה אחרי הניצחון חוץ והגענו לכאן אחרי שלושה ניצחונות על אלופת ספרד.

אוהדי מכבי בתהלוכה בברצלונה. ריגשו את היו"ר (יעל מרגלית)

נתמודד עם ריאל מדריד שזו משוכה גבוהה מאוד. זו קבוצה שלא היתה שנים רבות במעמד הזה והיא תרצה לזכות בגביע דווקא על אדמת קטאלוניה. אני לא חושב כרגע על הגמר אלא על החצי גמר. אני לא מתחייב בדרך כלל אבל אני יכול לומר שאם נעבור את החצי מול ריאל אז הכל אפשרי.

נעים להיות בפיינל פור בשנה כזו אבל בלי קשר לפרס שאני הולך לקבל כמובן שהגביע הוא מאוד חשוב לכולנו, לספורט הישראלי ולכדורסל הישראלי. עצם העובדה שאנחנו נמצאים פה חשובה מאוד.

שמעון מזרחי ולימור לבנת. פרס ישראל הוא סגירת מעגל (יניב גונן)

זה מעין סגירת מעגל מבחינתי אחרי 42 שנות פעילות בכדורסל בראשות המועדון הנהדר הזה מכבי אלקטרה תל אביב לזכות בפרס ישראל. מה שמרחיב את הלב זה האוהדים האלו שמלווים אותנו לכל מקום, לכל המשחקים החשובים הן בארץ והן מחוץ לארץ.