אני לא אוהד בית"ר ירושלים, אבל אם הייתי אחד כזה, ההרגשה שככל הנראה היתה מלווה אותי בשבוע האחרון היתה שעובדים עליי בעיניים. אין ספק, עבור איציק קורנפיין ואורי מלמיליאן טובת בית"ר היא מעל לכל. גם בחלומות הכי שחורים שלהם, היו"ר והמאמן לא האמינו שאחרי תשעה מחזורים תדורג הקבוצה במקום ה-14 עם 5 נקודות, שלוש נקודות מעל הקו האדום.
הבעיה של קורנפיין ושל מלמיליאן היא שהם לא ממש הבינו מה עושים כדי לפתור את הבלאגן בקבוצה שלהם ובמקום לחתוך בבשר החי, הם מאפשרים לעשבים זרים ושוטים להפוך את האימפריה מהבירה לשכונה אחת גדולה.
אחרי יום עמוס בו נפגשו קורנפיין ומלמיליאן פעמיים, הוחלט להמשיך במצב הקיים כאילו כלום לא קרה וכל ההצהרות על שחרור שחקנים וזעזוע המערכת, נשכחו. מלמיליאן וקורנפיין רוצים לשמור על אחדות המערכת ולא רוצים רעידות אדמה, אבל לפעמים אין ברירה. אחרי שהצהירו כי שחקנים ישוחררו ביום רביעי השבוע, מה שלא קרה, כעת אומרים בבית"ר ששחקנים יעזבו בינואר. בשביל הקבוצה מהבירה, כדאי מאוד שזה יקרה.
 |
| מלמיליאן וקורנפיין. זעזוע מתבקש (גיא בן זיו) |
|
| |
אחרי ה-2:0 המביך להפועל פ"ת בטדי במחזור האחרון בליגה, החליטו בבית"ר כי חייבים לשחרר מספר שחקנים כדי לבצע זעזוע במערכת והמחשבה היתה נכונה. לשחקן כמו דריו פרננדס למשל, שסמל המנורה על מדי הקבוצה עבורו, שווה לקליפת השום, אסור יותר לדרוך על הדשא של טדי.
כבר בקיץ אפשר היה להבין שהארגנטיני לא ממש מרוצה מהחזרה הצפויה לבית"ר ירושלים אבל מלמיליאן ידע כמה כישרון יש לו ברגליים ולא הסכים לוותר עליו, כמו כל מאמן אחר. אבל עכשיו, אחרי שכולנו הבנו שפרננדס פשוט שם פס על המערכת ועל המאמן שלו, אין ברירה אחרת מלבד להעיף אותו מהקבוצה.
אם למלמיליאן כואב הלב על השחקנים והוא לא רוצה לשחרר עכשיו אף אחד מהקבוצה, אין בעיה. יש לפרננדס אחלה מקום ביציע עד ינואר ובחלון ההעברות הוא הראשון שצריך ללכת. בשורה התחתונה, אחרי מספר ימים במהלכם חיכינו בקוצר רוח לשינויים "הקיצוניים" בבית"ר הבלון התפוצץ והאוהדים יכולים להמשיך להיות מודאגים.
 |
| פרננדס בטדי. מבייש את סמל המנורה (משה חרמון) |
|
| |
הרבה טעויות נעשו הקיץ בבנייה של בית"ר ירושלים והטעות הגדולה ביותר היתה שהקבוצה נבנתה לרוחב ולא לעומק. לבית"ר סגל שחקנים גדול מאוד אבל רחוק שנות אור מלהיות איכותי. שחקנים שלא מתאימים לקבוצה גדולה קיבלו את ההזדמנות לשחק בטדי ובאופן לא מפתיע, לא לקחו אותה בשתי ידיים.
מלמיליאן הציע להתפטר ולא פעם אחת. בדרך כלל, כשקבוצה מגיעה למצב כל כך גרוע כמו בית"ר, פיטוריי מאמן נשמעים כברירת המחדל המתבקשת. אבל, טוב עשה קורנפיין שנלחם כדי להשאיר את אורי. הוא באמת יכול להוציא את העגלה מהבוץ. אבל, כדי שזה יקרה, הוא חייב להיות הרבה יותר קשוח. לא יכול להיות ששחקן יאחר לאימון, יתרץ שהשעון המעורר לא צלצל והכל יעבור בשקט. אורי חייב לעשות סדר בשכונה של בית וגן.
הכתוב הינו טור דעה