הפועל תל-אביב תארח מחר (שלישי) את אחד המשחקים החשובים בתולדותיה. מבלי להפריז, מדובר במשחק בודד שעלולה (או עשויה) להיות לו השלכה, לא רק כלכלית מיידית, אלא גם לטווח ארוך.
בעולם העסקי, נדיר הרבה יותר מאשר בעולם הספורטיבי לאתר מצבים בהם העתיד יעוצב על פי תוצאותיו של אירוע בודד, התלוי, מצידו בשורת משתנים שעל חלק ניכר מהם אין למתווי המדיניות, או לאחראים על ביצועה, שליטה כלשהי. נדיר, אך לא בלתי קיים.
ניקוז של חשיבות מכרעת כל כך לנקודת זמן אחת, ממקדת תשומת לב אדירה למועדון, החל מן השחקנים וכלה לעומדים בראשו ומפעילה מכבש לחצים בלתי סביר על מקבלי ההחלטות. בראש ובראשונה לחץ על מתווי המדיניות אך גם על האחראים ליישום המדיניות.
כך למשל, ראשי המועדון החליטו מראש על התקציב, על מידת ההשקעה בסגל, אשר אמורה לשקף, מצד אחד את הצורך להבטיח (עד כמה שניתן) את ההשתתפות במפעל היוקרתי של ליגת האלופות ומצד שני להבטיח כי במידה והמשימה לא תושג, לא תתדרדר הקבוצה לכדי פשיטת רגל מקצועית וכלכלית. בהחלטה כזו יש משום לקיחת סיכון בלתי מבוטלת ויש לקבלה תוך הפעלת שיקול דעת עסקי זהיר ומחושב.
אלא שלמיישמי ההחלטות, להבדיל ממקבליהן (ובמקרה של הפועל תל-אביב, לצוות המקצועי, בראשו המאמן), אין תמיד את זכות היתר הנובעת מתכנון מוקדם ועליהם להגיב לאירועים בזמן אמת, תוך קבלת החלטות מיידיות, אשר מטרתן לסלול את הדרך להשגת המטרה, תוך אי-חריגה ממסגרת המדיניות שנקבעה על ידי ההנהלה.
 |
| גוטמן. מתמודד עם שתי משימות, בו זמנית, ונאלץ להכריע בעניין סדר העדיפויות שביניהן בזמן אמת (עמית מצפה) |
|
| |
משימה זו, המוטלת על כתפי המאמן, הופכת לסבוכה עוד יותר, שעה שנאלץ הוא להתמודד עם שתי משימות, בו זמנית, כשהוא נאלץ להכריע בעניין סדר העדיפויות שביניהן בזמן אמת.
על רקע זה קל להבין את המצוקה הבלתי אפשרית עימה נאלץ אלי גוטמן להתמודד ערב משחק פתיחת הליגה ולנוכח הבחירה הדילמות הבלתי אפשריות שניצבו בפניו (גם לנצח במשחק הפתיחה, גם לשמור כוחות לקראת הגומלין מול זלצבורג, גם לא לסכן את הסגל בפציעות, גם ליישם את המדיניות שנקבעה, גם להשיג שתי מטרות בו זמנית) אין לנו אלא להבין לליבו ולנהוג עימו בהבנה תוך פירוש כל התבטאות שלו (גם אם נעשתה בלהט הרגע וגם אם לא נשמר קור הרוח בעת שנעשתה) במידה מקלה.
דווקא את ההפתעה בכל הקשור בפרשה זו מספקת ההתאחדות לכדורגל. ומדובר בהפתעה כפולה.
 |
| אבי לוזון. באוסטריה דחו לזלצבורג רת המשחק (קובי אליהו) |
|
| |
ראשית, מפתיע שההתאחדות לא נעתרה מלכתחילה לבקשתה הלגיטימית הפועל תל-אביב לדחיית המשחק. שנית, מפתיעים נימוקיה לכך שלא נעתרה. נימוקים שפורטו בתקשורת בלשון צינית משופעת במרכאות כפולות, כאילו העיקר בפרשה היא ההתנצחות המוצלחת ואילו מהות העניין וצדקת הנימוקים היא סוגיה צדדית עד שולית.
הכדורגל הישראלי נלחם על מקומו ביבשת. קידום אינטרס משותף של הפועל תל-אביב והכדורגל הישראלי, כשקידום כזה לא יבוא על חשבון מתחרה מקומי – הוא סיבה מוצדקת כשלעצמה לדחיית המשחק. זהו נימוק שדי בו, ללא כל צורך להביא בחשבון שיקולים אחרים. בוודאי שלא שיקולי יוקרה.
בהתאחדות האוסטרית הבינו את הדברים כפשוטם ולא התנצחו עם הגיון פשוט. משחק הליגה המקומית של זלצבורג (יריבת הפועל) נדחה על מנת לאפשר לה להתכונן כראוי למשימה במישור הבינלאומי.
מדוע אם כן, לא הטתה ההתאחדות אוזן קשבת לבקשה? מתוך תגובתה הארוכה של ההתאחדות לכדורגל ניתן (בדוחק רב) לדלות רק שני נימוקים ענייניים לגופו של עניין.
הנימוק האחד הוא שאמנם משחקה של זלצבורג נדחה, אך ניתן להצביע על עשרות ליגות בהן לא נהוג לדחות משחקים וקבוצות משחקות גם ברביעי וגם בשבת. ראשית, יש בכך התעלמות מוחלטת מהחד-פעמיות של המשימה. אני בטוח שכשהפועל ת"א תגיע לשלב הבתים ותשחק שם כדבר שבשגרה לא תהיה בעיה לשחק דרך קבע ברביעי ובשבת, אלא שהפעם מדובר במשחק אחד, גורלי, כשכל כך הרבה מוטל על הכף.
שנית, כדאי לעשות הבדלה חשובה. בליגות מבוססות ועשירות השולחות מדי שנה, בקביעות, שתיים, שלוש ואפילו ארבע קבוצות למפעל האירופאי הבכיר לא נהוג להתחשב בלוחות הזמנים של המפעלים האירופאים. לעומת זאת, במדינות בהן כל העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, נחשבת למאורע בלתי שכיח (שלא לדבר על נדיר או היסטורי) תתגלה התחשבות מפליגה בקבוצה שניקרה בפניה הסיכוי להגשים מטרה זו.
 |
| שבחון. הדרישה לדחיית המשחק היתה לגיטימית? (רועי גלדסטון) |
|
| |
הנימוק השני שעמד בבסיס סירובה של ההתאחדות הוא שלפי אותו הגיון של גוטמן ניתן לדחות את כל העונה של הפועל תל-אביב. קשה להשתחרר מן התחושה שנימוק זה הוא קטנוני וילדותי. הרי דיברנו כבר על חד-פעמיותה של המשימה ועל כך שמדובר באותו הרגע, אליו מתנקזים כל התקוות, השאיפות, ההכנות, הרצון והמתח של מועדון אחד, צנוע, מעיר צנועה, השוכנת על חוף ימה של מדינה צנועה בה משחקים כדורגל צנוע השואף להתקדם.
דווקא ברגע הזה, כשהפועל תל-אביב פנתה להתאחדות לכדורגל וביקשה להישען עליה בבקשת תמיכה ועזרה, כשבבסיס הפניה הישענות על אינטרס משותף, וכאשר אין בהיענות לבקשה לא משום תקדים ולא משום פגיעה באיזה מן הקבוצות האחרות, הפנתה לה ההתאחדות עורף לגלגני וציני.