לפני מספר ימים רן בן שמעון, מאמן נבחרת ישראל, פרסם את הסגל לצמד המשחקים הקרוב. שם אחד בצבץ שם באור אדום וגדול והוא דולב חזיזה. הרבה אנשי מקצוע תהו: למה חזיזה? כבר בשבוע שעבר, בטור שלי אחרי עירוני קריית שמונה, כתבתי שחזיזה הוא נכס למכבי חיפה. המועדון לא מבין את זה ומתחילת העונה הפכו אותו לפצוע בכוח, סיפרו שכואב לו ופסיכולוגית הוא לא החלים, למרות שכבר נגד סבאח הוא שיחק, היה מצוין וגם הבקיע.
תחת כל עץ רענן, בכל מקום, לא הפסקתי לדבר על חזיזה. הקדשתי לו לפחות 150 מילה בתוכניות שלי, למה הוא חייב לשחק במכבי חיפה, בגלל שהוא חכם, מבין את המשחק התקפית, יוצא להרפתקאות חיוביות, כשצריך להיות באמצע הוא בא לעבות את הקישור וכשצריך להיות על הקו הוא עושה דאבל פס עם ויטל אנסימבה ושותף לגול הראשון. חזיזה לא רק שהיה המצטיין, אלא עשה כל כך הרבה פעולות טובות.
למשל בגול של דין דוד, כשקיבל את הכדור בשמאל, נכנס ל-16 עם הטעיות גוף ובעט פצצה למוחמד אבו ניל, שרק הדף והחלוץ הבקיע ממטר כמו שהוא אוהב. לפני כן חזיזה עבר שחקן כאילו הוא בימיו הגדולים, הוציא כדור פנטסטי וקסנדר סברינה פספס גול של מאה אחוז. אבל זה לא העניין, העניין הוא שממשחק למשחק רואים חזיזה רעב, מלא תשוקה, אינטליגנטי, שהשחקנים סומכים עליו והוא יודע לעבוד כשהכדור אצל היריבה, דבר שחיפה עדיין לא מספיק טובה בו.
לשחק כדורגל ללא קהל זה כמו ללכת לקולנוע, לראות סרט עם שחקנים מצוינים, אבל הם לא נשמעים, אין סאונד. לכן, בתחילת המשחק זו לא הייתה הרמה של התנועה של השחקנים, שרגילים ל-30 אלף אוהדים בסמי עופר, אבל בכל אופן שחקנים הבקיעו, רצו וגם הצליחו ובסוף ניצחו 0:3, למרות שהיכולת במשחק לא הייתה כזו גדולה. במהלך של הגול השלישי אנסימבה בה מאחור, הוציא את הכדור לדיא סבע והוא הבקיע במהלך ענק.
אבל שיחקה עוד קבוצה הערב, בני סכנין. אני אוהב את סלובודן דראפיץ’, מאמן התקפי, טוב, הוכיח את עצמו בשנים האחרונות, אבל לראות את סלובו בא לסמי עופר בפחדנות כזו, זה לא מתאים לו. מה הוא ציפה, שאם ישחק עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור הוא יוציא אולי איזה תיקו? זה מה שהוא הקרין לשחקנים שלו? תהיו צפופים, מאורגנים מאחורה ובסופו של דבר השוער שלו עשה גול עצמי, מכדור רוחב של אנסימבה, שגם לא היה מדויק ואבו ניל דייק אותו לרשת. החטא ועונשו של דראפיץ’.
ציפיתי במחצית השנייה שסכנין תפתח יותר את המשחק, תנסה ללחוץ גבוה, לעשות מהלכים, אבל היא המשיכה בדרך שלה, לשחק צפוף, לא ניסתה ללחוץ בכלל ולבסוף ספגה את הגול השני. ואז ראינו קבוצה אחרת לגמרי. מתקיפה מימין ומשמאל, בועטת לשער ונעצרת בקורה. רואים שיש לה כדורגל והיא הייתה יכולים להכאיב למכבי חיפה אם הייתה באה לשחק בדרך הזו מההתחלה, כי בכל אופן אין קהל.
לסכנין יש מספיק שחקנים טובים שעובדים עם הכדור ויודעים לשמור, אבל מאמנים שבאים לסמי עופר לא מבינים שלשחק נגד מכבי חיפה צפוף, חצי בונקר, מאורגן הגנתית וטקטית, אולי הם יגיעו להפסקה ב-0:0 ואם ימשיכו ככה בכל אופן יחטפו בסוף. כשסכנין רצתה היא גם חטפה שלישייה. זה פרוז’קטור שצריך להידלק לדראפיץ’, הקבוצה שלו לא פחות טובה מאף אחת בישראל, ההבדלים לא כאלה גדולים, במיוחד כשאין קהל, אך בדרך הזו אין לו סיכוי להגיע לפלייאוף העליון, כי עם כדורגל פחדני הוא לא יגיע לשום דבר.
מכבי חיפה יוצאת לפגרה, המשחק נגד בית”ר ירושלים חסר לה, וכשהפגרה תסתיים היא תחזור למשחק העונה מול מכבי תל אביב. לירוקים יש שלושה שחקנים בסגל הנבחרת, עיליי פיינגולד, מחמוד ג’אבר וחזיזה, כל הסגל נמצא בארץ, עבדולאי סק חזר, אולי יחזור גם שון גולדברג ובסופו של דבר תהיה כאן מלחמה גדולה על מקום בסגל. ואם תהיה תחרות הוגנת אני אופטימי, כי מכבי ת”א תתקשה מאוד לשלב בין אירופה לליגה, לשחק בקצב גבוה ולחזור לעשות תוצאות טובות, ראה את המשחק שלה נגד עירוני טבריה.