עלי מוחמד, שואו וגדי קינדה, שלושת השחקנים ממרכז המגרש שהיו מצוינים במחצית הראשונה ועשו הכל מהכל על המגרש, אלה השחקנים שבסוף היו חסרים למכבי חיפה כדי לצאת אולי עם ניצחון גדול על פיורנטינה בבודפשט במשחק הראשון של שמינית גמר הקונפרנס ליג.
מוחמד עלה עם פציעה קשה בצלעות זכר לתיקול של תמיר גלזר מהפועל חדרה שהשבית אותו. לא כל שחקן היה עולה לשחק במצב הזה ומגלה יכולת גבוהה. קינדה גילה שוב יכולת מצוינת וכבש שער גדול ואילו שואו עשה קסמים במחצית הראשונה. שלח כדורים ארוכים נהדרים, הניע את הקבוצה, ארגן את המשחק, היה זמין לקבל את הכדורים משאר השחקנים וכדור ארוך אחד שלו גם שלח את ענאן חלאילי שמה שהוביל לבסוף לגול הראשון של מכבי חיפה.
לקראת הסיום, הדברים השתנו. שואו הורחק בדקה ה-80, למסאי דגו לא הייתה ברירה אלא להוציא את קינדה שסחב כמה שהוא יכל, כי מאז המשחק נגד מכבי תל אביב בסמי עופר, הוא משחק בכל המשחקים כולל בגביע וזה כבר יותר מדי לשחקן שרק לאחרונה חזר להתאמן אחרי שהגיע בינואר, ועלי מוחמד הוחלף גם הוא בשל הפציעה שסחב. בסופו של דבר, המחליפים לא היו אשמים אבל הם גם לא ברמה של שלושת השחקנים האלו. לכן, מכבי חיפה הפסיקה לשלוט במרכז המגרש, והתוצאה בהתאם.
אם נחזור להתחלה, הגול הראשון של פיורנטינה הגיע כשהצד השמאלי של אלופת ישראל לא סגר כמו שצריך. מיכאל קיודה, המגן הימני המצוין של האיטלקים הגיח מאחור, קיבל את הכדור ודווקא אז לורנצו שימיץ’ המצוין לא היה ליד אמבלה אנזולה, שכבש שער בו עם קצת יותר עירנות שריף כיוף היה מצליח לקחת את הכדור.
זה נכון שההגנה של הירוקים ספגה רביעייה. למרות זאת, עבדולאי סק חזר לעצמו בגדול, וגם שימיץ’ היה נהדר, במיוחד באוויר שם לקח כל כדור. הכדורים שלא פגעו בשניהם ושהם לא הצליחו לקחת, הם הכדורים שגם נכנסו אל הרשת. לדעתי, לכיוף יש חלק בשערים. הוא נרדם בשמירה ולא היה מספיק חד ועירני. לכדורים שבעטו לו בכל השערים הוא היה צריך להגיב יותר מהר ולהציל לפחות שער אחד או שניים. שריף כיוף ביום טוב דואג שמכבי חיפה תנצח את המשחק.
מסאי דגו עשה נכון כשפתח ב-5:3:2, עם שני שחקנים על הקווים ועם חלאילי לצידו של פרנזי פיירו בהתקפה. זה עבד נהדר במחצית הראשונה, הם מסרו אחד לשני והגיעו למצבים טובים וקורצים. שיתוף הפעולה ביניהם היה טוב, לחלאילי היו קצת יותר שטחים והיה לו נוח יותר לעומת המשחקים בכדורגל הישראלי שם שלושה שחקנים שומרים עליו. שיתוף הפעולה ביניהם בהתקפה היה גם זה שהוליד את השער הנפלא של חלאילי במחצית השנייה.
זה הפסד אכזרי למכבי חיפה, היה מגיע לה הרבה יותר, אבל לא היו לה כוחות ואנרגיות לקראת הסוף, במיוחד כשנותרה בעשרה שחקנים. השאלה שנשאלת כעת היא מה יהיה בגומלין? זה הולך להיות קשה מאוד באיטליה, במשחק החוץ השני, כי את המשחק הראשון הקבוצה מהכרמל אומנם שיחקה בבית אבל זה למעשה היה משחק חוץ. לעיני 30 אלף צופים בסמי עופר זה כנראה היה מסתיים אחרת. אני לא רוצה כבר להקדים ולסכם את הקמפיין של מכבי חיפה באירופה, אבל ללא ספק אפשר לעשות עליו וי גדול, למרות שאי אפשר לדעת בכדורגל מה יוליד יום ולכן לירוקים יש עוד סיכוי, קלוש, אבל קיים.