אפשר להגיד בוודאות שהדרבי בסמי עופר לא היה מבייש אף דרבי באירופה. היה לנו מהכול. קצב לא נורמלי, אמוציות, קהל מטורף שלא מפסיק לעודד 90 דקות ויותר, גם הקהל של הפועל חיפה, למרות שהיה רק ביציע אחד, עשה את העבודה כמו שצריך. צריך לומר, מכבי חיפה פספסה ניצחון. היא הגיעה ליותר מצבים, שיחקה כדורגל יותר שוטף וליאור רפאלוב פספס פנדל. הפועל לא באה להתבטל, נכון שהיא שקשקה ברבע השעה הראשונה וזה עלה לה ביוקר.
כבוד גדול לרוני לוי שהחליט לשחק עם רביעייה בהגנה והעדיף עוד קשר, את דור מלול “הזקן”, שהיה מצוין בכל שלבי המשחק. אם אני חוזר לרבע השעה הראשונה, זה שהפועל לא שיחקה עם שלושה בלמים לא אומר שהיא לא באה בפחדנות וזה עלה לה ביוקר כמובן, היא אומנם ניצלה מפנדל, אך ספגה מעט לאחר מכן את השער של גדי קינדה, שלא שמו לב אליו, כי כל ההגנה התנפלה על פרנזי פיירו והקשר הסתנן מאחור ונגח לרשת.
דווקא אחרי שהפועל ספגה היא החליטה משום מה להתחיל לשחק כדורגל. כשהאדומים לא פחדו והיו אמיצים, הם היו נהדרים במרכז המגרש בזכות תומר יוספי, שהיה גדול עוד במחצית הראשונה, עשה מה שרצה, עבר את מי שרצה וכדורים שלו הגיעו למקום הנכון ובזמן הנכון, אבל החלוצים של הפועל חיפה לא השכילו לכבוש. האמת היא שהירוקים בדקות האלה כמעט לא נראו על כר הדשא. שחקני הפועל היו בכל מקום, תמיד זמינים ופנויים, חיסלו את הירוקים בקלי קלות מבחינה התקפית.
בסופו של דבר הם ירדו להפסקה עם תוצאה זניחה של 1:0, שמי שראה את האדומים והסתכל עליהם טוב, ידע שהם יכולים לחזור. ואכן הם עשו זאת, והייתי אומר בגדול. עוד במחצית הראשונה ענאן חלאילי השכיל והצליח להרחיק מקו השער, לפני הגול דור מלול בעט לקורה ושון גולדברג הרחיק מקו השער ולבסוף הכדור הגיע ליוספי, שבנונשלנטיות בעט שטוח לפינה הקרובה, גלגל לשער וקבע 1:1 צודק. להפועל חיפה הגיע הגול הזה.
מסאי דגו לא היה במיטבו היום. צריך לומר את האמת, הכול הלך לו עד היום, אבל לפעמים בכדורגל לא צריך ללכת עם הראש בקיר, כי אם מערך של שלושה בלמים הצליח בגנט ובמשחקים אחרים מאז שעבדולאי סק חזר, זה לא אומר שזה מתאים למשחק מול הפועל חיפה. התבקש מההתחלה לפתוח עם ארבעה בהגנה ובמצב הזה היה צריך לוותר על בלם, אבל למסאי היה קשה לוותר על אחד משלושת הבלמים המצוינים שלו.
אני חשבתי שגולדברג לא היה צריך לפתוח, כי הוא חזר מפציעה ולא היה קורה כלום אם היה נח לקראת רביעי, למשחק החשוב בקונפרנס ליג. למה זה גרם? להפועל יש שחקן יוצא מן הכלל, שקוראים לו מוחמד קמארה, הוא מסוגל לעבור כל בלם או מגן בכדורגל הישראלי ולדעתי סק לא ישכח אותו הרבה זמן. במחצית הראשונה הוא עשה לו בית ספר ורק במזל גדול הכדורים לא נכנסו או שבאלפית השנייה האחרונה סק הצליח לחלץ, כשהעמידה של בלם ימני לקתה בחסר.
על קמארה צריך לשמור מגן, לא בלם, כי קמארה משחק על הקו וכשהוא מקבל את הכדור לרגל אז סק יצא אליו וכשהוא יצא זה כבר היה מאוחר. הוא מצוין עם הכדור ויכול לעשות מה שהוא רוצה ולכן זה היה נראה לא טוב. אבל כמו תמיד, המאמנים בסופו של דבר הבינו שהם טעו. הכי קל היה להוציא את לורנצו שימיץ’ ולהשאיר את סק הבינוני ובמצב הזה לפתע פתאום, משום מקום, מכבי חיפה עם ארבעה בהגנה וכמעט עד סוף המשחק הפעילה לחץ כבד על הפועל ופיירו, שנשמר חזק מאו, הגיע למצב מצוין.
כששואו נכנס למשל, הוא היה הרבה יותר טכני, יצירתי, שלט בקישור האחורי, הפעיל את כולם, אבל זה לא בא לידי ביטוי. כולם ציפו מחלאילי לגדולות ונצורות, נכון שהוא בישל את הגול והוציא מקו השער, אבל יש מצבים שחלאילי דוהר ופיירו נשאר לבד, הוא מחפש לעשות את הדריבל המיותר עם הראש למטה ובמקום שיהיה 1:2, הפועל לוקחת את הכדור ויוצאת למעבר שלה. לחלאילי יש עוד הרבה דברים ללמוד, הוא עדיין לא כל יכול, כדורגל זה משחק קבוצתי ואם היה נותן את הפס בזמן היינו מדברים אחרת עכשיו.
הפועל השיגה הישג עצום. ראשית כל היא עצרה את מכבי חיפה מלדהור קדימה, הוכיחה לעצמה שדווקא נגד הגדולות, אם היא תשחק כדורגל כפי ששיחקה ברוב שלבי המשחק ואם תהיה אמיצה ולא פחדנית, השמיים הם הגבול עבורה. היא תעשה צרות לקבוצות הגדולות, דווקא מול הקטנות היא שאננה כפי שקרה נגד הפועל ת”א והפועל ירושלים וזה עלה לה ביוקר.
היא יכולה להגיע הרבה יותר רחוק מאיפה שהיא כיום, לפי איך ששיחקה בדרבי. טקטיקה זה חשוב ועוד הרבה פרמטרים, אבל אם אתה אמיץ קשה יהיה לעצור אותך. לעומת זאת, למכבי חיפה העייפה מהמשחק בחמישי ומהטיסות, לא קל לשחק כל כך הרבה משחקים בתקופה כזו קצרה. האלופה יוצאת לבלגיה ולא יהיה לה קל להשלים את ההעפלה, אבל זה אפשרי.