בדקה ה-68 מאמן מכבי חיפה מסאי דגו החליט לבצע שני חילופים מול הפועל באר שבע. הוא הוציא את ענאן חלאילי ואת מחמוד ג’אבר. זו הייתה טעות גדולה, כי במצב הזה, שני השחקנים של מכבי חיפה היו הטובים במגרש. ענאן בכנף ימין עשה מה שרצה, עצר את מי שרצה ועשה בית ספר להגנת באר שבע, וג’אבר היה באחד מהמשחקים הכי טובים שלו מאז הפציעה.
התנועה שלו ללא כדור, הנעת הכדור שלו, האחד על אחד שלו לעומק, והוא אפילו הגיע למצב של גול במאה אחוז. בסופו של דבר זה פגע במכבי חיפה, כי ברגע שהם יצאו, כוח ההרתעה של מכבי חיפה אבד וירד לטמיון, וכשג’אבר יצא הקבוצה איבדה את מרכז השדה.
כשזה קרה, הפועל באר שבע שהייתה חלשה מאוד לאורך המשחק התאוששה משום מקום, הצליחה לתקוף את החיפאים, הגיעה לשלושה מצבים – ולמכבי חיפה היה מזל גדול, כי אלון תורג’מן ורותם חטואל הגיעו למצבים שלפחות כדור אחד היה צריך להיות ברשת.
איזה מזל שלמסאי דגו היו עוד מספר דקות לסיום המשחק. הוא הכניס את דין דוד שכמובן כבש את שער הניצחון, ועל זה מגיעות לדגו מחמאות גדולות. וכמובן, לתת לכדורגלן ענק שקוראים לו ליאור רפאלוב לשחק חמש דקות בלבד. השחקן המצוין הזה נכנס בלי פרצופים, בלי כעסים, דוגמה לכל כדורגלן – ועם מחשבה שהוא הולך לנצח במשחק, ובסופו של דבר אחרי שהכניס כדור לשרי, האחרון באפיסת כוחות אמר לעצמו ‘מה עושים? נותנים לליאור לעומק’. רפאלוב נתן צ’יפ מהסרטים לדין דוד – ומשם הדרך לרשת הייתה מאוד קצרה.
יש לציין שבגול הזה, ויטור שהיה מצוין כל המשחק ושמר על פיירו במאבקים של גלדיאטורים וברוב המשחק הצליח לגבור עליו, אבל מצד שני, פיירו הוציא לו את המיץ וגרם לו אולי לחוסר אנרגיות, כי ויטור של 70 הדקות הראשונות בוודאי היה מצליח להגיע לדוד ואולי למנוע את השער. ולכן מגיעות גם לפיירו מחמאות. הוא היה גדול, הכין מצב של 100% גול, שלא אופייני לו, כשהוציא רוחב לחג’ג’ שבעט בנאיביות החוצה עם הרגל הלא נכונה.
מכבי חיפה כבר חשבה שההבדל בינה לבין מכבי תל אביב יהיה שש נקודות לאחר שישה משחקים – וזה היה מצב אבוד עבור הקבוצה להמשך הדרך. בסוף, הכל טוב. הירוקים רק בארבע הפרש. ממצב בלתי אפשרי כמה דקות לפני – גול בדקה ה-93, והמארחת החזירה לבאר שבע את הגול שספגה בעונה שעברה בדקה הזו כשב”ש ניצחה אותה.
אם נחזור להתחלה, מכבי חיפה הייתה מצוינת במחצית הראשונה, והפועל באר שבע לא הייתה על המגרש. הירוקים ביטלו את האדומים. אליניב ברדה מקדש את הטקטיקה מעל הכל, ומה שחשוב לו היה ששחקנים יהיו קרובים, שלא יאבדו את העמדות שלהם, שישמרו על תבנית הגנתית קבוצתית, ושבין חוליה לחוליה לא יהיו יותר מ-10 מטרים. זה נראה לא רע מבחינה הגנתית קבוצתית, ב”ש הייתה ממושמעת, אבל היה גם מזל גדול, כי תמיד המסירה האחרונה של חלאילי או של כל שחקן אחר לא הגיעה לכתובת הנכונה.
חייב לציין את דגו על תבניות המשחק שלו. לא ראיתי ממנו את זה מאז שהוא כאן. הוא משחק עם שלישייה בצד שמאל, מגן שמאלי פייר קורנו, קשר אמצעי שמאל ג’אבר וכנף שמאל עילאי חג’ג’ – והם מתואמים להפליא גם בהנעת הכדור, גם באחד על אחד וגם בלחץ שעושים על היריבה. מצד שני, סונדגרן, חלאילי ושרי, שתי תבניות משחק מתואמות להפליא, כשעלי מוחמד תומך מאחור כל הזמן ושרי וג’אבר כל הזמן עוזרים לצד הנגדי, וזה היה יפה לראות.
סגנון המשחק הזה יכול לשנות את מכבי חיפה מקצה לקצה, כי הקבוצה לא נראתה טוב, אבל יש התקדמות למרות החולשה במשחקים באירופה. הירוקים יוצאים למשחק מול ויאריאל ומסאי דגו חייב לבצע רוטציה רחבה. נכון, כל משחק הוא חשוב למכבי חיפה והיא לא רוצה להתבזות, אבל כדי שהליגה לא תברח, למאמן אין ברירה – חילופים זה שם המשחק, אי אפשר כל שלושה ימים משחק, טיסה וחזרה, לשחקנים לא יהיו אנרגיות לשחק כדורגל ודגו חייב לשמור עליהם כדי להביא תוצאות במשחק הבא מול בית”ר ירושלים.