איום אחד למסגרת בצד הירוק, וזה אומר את הכל. הלילה הזה בסמי עופר מכבי חיפה לא שיחקה את המשחק הרגיל שלה. אם במשחקים הקודמים אפשר היה לראות מצבים, בישולים, שערים ובעיטות למסגרת, היום (רביעי) זה היה כלום ושום דבר. התוצאה 0:0 אומרת הכל ולא משקרת. יאנג בויז הגיעה לאחד המגרשים הקשים באירופה והוכיחה שהיא קבוצה מאורגנת, מסודרת, טקטית, שיודעת מה היא רוצה מעצמה. זה מה שמאמן שלה החדיר בשחקנים, וחוץ משערים הם עשו הכל.
ולמה הכוונה? השווייצרים שמו להם למטרה לחסל את פרנזי פיירו, צ’ירון שרי, פייר קורנו וכמובן את דיא סבע. הם ידעו והתכוננו נכון כי משם הייתה אמורה לבוא להם הצרה, אבל היא בוששה מלהגיע. כי סבע היה אנמי על סף פתטי, על שרי עשו כל פעם שניים על אחד ולא נתנו לו לקבל את הכדור ולזוז לקווים. עם פיירו שיחקו חזק מאוד ובאגרסיביות, כי רק ככה אפשר לעצור אותו, וקורנו היה הצל של עצמו.
אם מסאי דגו בנה על כך שקורנו יבוא מצד שמאל ויתקוף, הוא טעה בגדול כי הרמה אחת לא הגיעה ממנו כל המשחק. צד התקפי אחד של מכבי חיפה נעלם כלא היה מכיוון שזה היה התכנון השגוי של מסאי דגו. מצד שני, יאנג בויז שיחקו עם קשר אחורי אחד בלבד ולמרות ששרי וסבע שיחקו קרוב אחד לשני, לא הייתה פעם אחת שהם באו לשחק שניים נגד אחד על הקשר האחורי שלהם וזה היה מחדל ענק. זו הייתה הזדמנות בלתי חוזרת לנצל נקודת תורפה אחת שהייתה לאורחים.
כל הקהל ביציעי סמי עופר נפעם מיכולתו של עלי מוחמד וזה היה מאוד פשוט –ברגע שאתה שומר את שרי וסבע במרכז המגרש וג’אבר לא בא לידי ביטוי בהתקפה ונסגר גם הוא, באופן טבעי החלק האחורי של הקישור של מכבי חיפה (עלי מוחמד) היה חופשי ומאושר. לכן ראינו את עלי חותך את מרכז המגרש כמו גבינה שווייצרית ועושה מספר מעברים קלאסיים, אבל בסופו של דבר לא יצא מזה כלום.
אין ספק שבמחצית הראשונה עלי מוחמד היה מספר אחת על המגרש, אבל ללא עזרה מאף שחקן. כשהשחקן הקדמי היה שמור, מוחמד ניצל את זה בגדול, אבל לא רק מוחמד. גם עבדולאי סק ניצל את זה ויצא עם הכדור קדימה לפחות שלוש פעמים, כשפעמיים מתוך זה הצליח לסחוט משחקני יאנג בויז כרטיס צהוב – מה שלא הצליחו לעשות שרי וסבע שאכזבו, כי המאמן של יאנג בויז התכונן בגדול.
השחקנים שלו כיסו כל שחקן ירוק, אם זה אחד נגד אחד או שניים נגד אחד. הם היו מאוד אגרסיביים, ממושמעים וטקטיים. כל מה שמאמן דורש מקבוצה במשחק ההגנתי שלה הוא קיבל ומעבר. במחצית השנייה, חוץ מפעם אחת הכדור לא הגיע לשרי לדשא, הכל קרה בחופשיות וזו לא מכבי חיפה.
החילופים של דגו, לפחות עם סבע, השתהו משום מה. אם שחקן לא נראה טוב, לא משנה מי הוא, יש מחליפים טובים על הספסל שיכולים להיכנס בכל רגע נתון. לא הבנתי עד עכשיו מה דגו עשה? הוא שיחק 4-3-3? 5-3-2? כל המשחק היה במכבי חיפה חלוץ בודד עד שנכנס דין דוד.
פיירו היה לבד והיה בלתי אפשרי מבחינתו מול שני עמודי חשמל שדחפו אותו באוויר ובקרקע ועשו עליו כמה עבירות שלא נשרקו, אבל זה חלק מהמשחק. דגו צריך להבין דבר אחד – מה הוא רוצה מהקבוצה שלו. עד היום אין שיטה קבועה לירוקים וברגע שאין שיטה קבועה אתה מתברבר. יכול להיות שהוא לא נתן לשחקנים הוראה לשחק עם שלושה בלמים אבל זה המצב שנוצר, לפעמים זה שלושה בלמים ולפעמים רביעייה אחורית.
אי אפשר להבין מה מכבי חיפה רצתה מעצמה ולכן היא נראתה כל כך גרוע הערב. לעומת דגו, מאמן יאנג בויז שיחק מההתחלה ועד הסוף ב-4-3-1-2 סיסטמטי. הוא לא הגיע למצבים גדולים, אבל חוזר הביתה עם תוצאה נהדרת שיכולה לעלות אותו לליגת האלופות. עם זאת, אי אפשר לסתום את הגולל על מכבי חיפה כי נגד הכוכב האדום היא עשתה את זה, ואין שום סיבה שנגד יאנג בויז הם לא יעשו את זה. הכל פתוח, הכל אפשרי, זה עניין של גול אחד ולשמור על התוצאה עם השיטה הנכונה והסגנון הנכון. לדגו יש את הכלים והכל תלוי בו.