יש כל מני סוגי מאמנים. יש את הסוג של הפחדנים, יש את הבונקריסטים, יש את אלה שנותנים הוראות טקטיות הגנתיות בלבד ויש את אלה שיוצרים את הכדורגל ההתקפי מתוך משחק הגנתי קבוצתי. אבל יש גם שונים. והשונה הוא ברק בכר. זה לא מקרי שהוא בדרך לזכות באליפות השישית ומהסיבה המאוד פשוטה –הברק הזה, אותו מעניין רק כדורגל התקפי, טקטי התקפי שזה הכי קשה לעשות, כי טקטי הגנתי כל מאמן מתחיל בילדים א’ יודע לעשות.
מאמן הירוקים, שיש לו ביצים של בת יענה, שיחק במשחק הכי חשוב העונה כדורגל שאני קורא לו כדורגל בסגנון “אול אין”. עכשיו, מדובר בסיכון גדול. אבל כבר אמרתי בעבר, שבלי סיכון, אין סיכוי. ברק ידע שהוא חייב ללכת על כל הקופה, עם כל השחקנים הטובים בצד ההתקפי.
ללא ספק, עברו על אוהדי מכבי חיפה דקות ארוכות של דפיקות לב. בכר עלה רק עם מוחמד אבו פאני כקשר, דבר מסוכן ביותר לעשות, כי הקשר שאמור היה להיות האחורי ביותר, לא היה באזור בגול הראשון. כשיש לך יותר מדי שחקנים מקדימה, באופן טבעי חסרים לך שחקנים מאחורה. ולכן, דן ביטון, עם יכולתו האישית הנהדרת, ניצל את הקיפאון של הירוקים ועם כדרור ומסירה נהדרת לגבי קניקובסקי בישל לקשר, לו הרבה זמן לא התלבש כדור בצורה כזאת. 0:1 למכבי ת”א.
גבי קניקובסקי בטירוף (שחר גרוס)ב-25 הדקות הראשונות, ג’ורג’ה יובאנוביץ’ הגיע לאחד על אחד מול ג’וש כהן שלקח. השוער לקח עוד שני כדורים של 100 אחוז גול. בקצות אצבעותיו הדף לקרנות, ובל נשכח את ה”התאבדות” של עומר אצילי שהקריב צהוב בדקות הראשונות, שאם לא הוא, מכבי ת”א היו מגיעים עד השער בקלות. וזה הסיכון שברק בכר ידע שעלול לקרות מצב כזה. אבל, צריך להגיד את האמת, ברק לא נבהל. הסתכלתי עליו במצבים הקשים האלה והוא לא נרתע. המאמן המשיך, האמין בסגנון שלו ובסופו של דבר דולב חזיזה נתן לו “גול חזיזאי”. ואני מדבר על כדור אבוד שבו לא היה לו צ’אנס להבקיע ופעולת התאבדות, הכדור פגע בדניאל פרץ, חזר לחזיזה וחדר לרשת. הסיכון השתלם בסופו של דבר ומכבי חיפה ירדה למחצית ב-1:1.
מכבי ת”א עשתה את העבודה טוב מאוד בחצי הראשון. יצאה למעברים, הגיעה למצבים שלה, הייתה נחושה, קרובה, חזרה לאחור כשצריך, עמדה טוב, עשתה הכל מהכל. אלא שהירוקים גם הם עשו את שלהם, כשהגיעו למספר מצבים במחצית הראשונה כשדיא סבע, עומר אצילי, פרנזי פיירו, כל אחד מהם הגיע למצב של 100 אחוז גול. זה הביא לכך שהמחצית הראשונה הייתה ברמה גבוהה ביותר. לו זר היה מגיע לסמי עופר ולא מכיר את הכדורגל הישראלי, הוא היא מתפעל מכדורגל נהדר. שבעה-שמונה מצבים נהדרים, שני גולים, זה משהו שאתה לא צופה אותו ברמתו ב-45 דקות.
דולב חזיזה כובש. "גול חזיזאי" (שחר גרוס)במחצית השנייה בכר המשיך להאמין בדרך שלו, בסגנון שהוא התווה לקבוצה, ב”אול אין”, באמונה בדיא סבע, לו נתן את הבמה. הפעם, סבע היה נהדר. הוא לא דרך על משבצת של שחקן כזה או אחר. הוא קיבל את החלקה החצי שמאלית, ומשם הוא עשה את כל הפעולות. הוא לא הפריע לשרי, שרי לא הפריע לו, שיתוף הפעולה ביניהם היה נהדר וסבע גם זכה להבקיע שני גולים, למרות שהמנהלת החשיבה את הגול השני שלו לז’ראלדש. נגיד.
בסופו של דבר, ברק הפתיע אותו בכך שהוציא את סבע, כי היה מקום להשאיר אותו. סבע היה טוב, אנרגטי, מחויב, רצה להוכיח. מכבי חיפה באה כמו קבוצה אלופה, נחושה, מתלהבת, מלאת תשוקה, שחקנים רצו כמו מטורפים. פרנזי פיירו הרג את הבלמים, שלפי דעתי צריכים אינפוזיה אחרי מה שהוא עשה להם. בסופו של דבר מכבי חיפה עושה ניצחון גדול, שנותן לה את האליפות ב-95 אחוזים. וכל זה בזכות מאמן אמיץ שלא פוחד מכלום וכל המאמנים בישראל צריכים לקחת דוגמה ממנו. מי שרוצה להתקדם בכדורגל, צריך לעשות את זה בכדורגל התקפי. יבואו הציניקנים ויגידו שאי אפשר לשחק רק כדורגל התקפי ואני אומר לאותם ציניקנים – צריך אומץ.
ברק בכר (עמרי שטיין)