השער הראשון שמכבי חיפה ספגה לאחר קרן לטובתה, זה הסיפור האמיתי של הירוקים מאז פגרת המונדיאל. הקבוצה הפכה להיות מופקרת שמחזירה אותי לתקופה שלפני הגעתו של ברק בכר.
היו כאן 10 שנים שחורות ומייאשות, כשמכבי חיפה בשנים האלה הייתה המופקרת ביותר בליגה. כשאתה מסתכל על הקבוצה בחודשיים האחרונים, ההפקרות חוגגת והופכת ממשחק למשחק ליותר גרועה.
הקבוצה שלטה בכדור ב-70 אחוז מהזמן ואשדוד רק 30 אחוז, אבל האמת שהתוצאה הייתה צריכה להיות 7:0, כי כל פעם שהכדור היה אצל אשדוד הסכנה הייתה ברורה ומיידית. 3:0 זו תוצאה משקרת, ולמה אני אומר 3:0? כי השער של חיפה היה מנבדל ברור ואישרו שער שלא היה ולא נברא.
מוחמד כנעאן היה הבולט במגרש, אך עם ההחמצות שלו יכל להבקיע שלושער בעצמו. לא ייתכן שיואב גראפי מחפש למי למסור, מוצא את מיכאל אוחנה, והוא רץ 70 מטר קדימה. שחקני מכבי חיפה מחפשים לעשות דברים רק כשהכדור אצלם, וכשהוא אצל היריבה נראה שזה לא בשבילם. בסופו של דבר אוחנה נתן את הכדור לכנעאן, שעבר את סונדגרן כאילו הוא איננו – ואשדוד מובילים 0:1. זו דוגמה לקבוצת תחתית, לא קבוצה שרוצה לקחת אליפות.
אין ספק שלרן בן שמעון מגיעות מחמאות גדולות כי הוא התכונן בצורה פנטסטית למכבי חיפה, כשבחמש הדקות הראשונות הוא לחץ והפתיע אותה. בהמשך המשחק קבוצתו ירדה יותר לאחור, סגרה בין הקווים והשחקנים הכתומים עמדו במרחקים קצרים ולא אפשרו לאף שחקן בירוק להיכנס.
הייתה קבוצה אחת שרצתה בעיקר להתגונן, להפריע ולשמור והיא עשתה את זה בצורה נהדרת, בגלל שממכבי חיפה נשאר רק השם. בגלל העמידה הנכונה של שחקני אשדוד, שהבינו בדיוק מה בן שמעון רצה, מכבי חיפה לא הצליחה להגיע לשום הזדמנות. על הנייר הירוקים הרבה יותר טובים מהקבוצה מעיר הנמל, אבל בכדורגל יש דבר שנקרא טקטיקה – והיא מצמצמת פערי איכות. מכבי חיפה הניעה את הכדור והחזיקה בו, אך אשדוד היו אלה שהגיעו למצבים ודאיים לשער.
המנוע של הקבוצה מקרטע נכון לעכשיו וזקוק לטיפול נמרץ ויסודי כדי לחזור להיות מה שהיה. השיא שהם הגיעו אליו בליגת האלופות וחצי העונה הראשונה היו נהדרים, אך הם לא מסוגלים לחזור לזה מנטלית. כשאתה מסתכל על סונדגרן הוא בכלל לא אותו השחקן, כשגם אצילי שנכנס הזכיר רק את הצל של עצמו. על סבע בנו תקוות גדולות, אבל כדי שהוא יבוא לידי ביטוי צריך לצידו שחקנים בכושר ואין כאלה בנמצא.
שון גולדברג, שהיה נפלא בחצי העונה הראשונה, משחק בצורה זוועתית גם כבלם וגם כמגן. אי אפשר להגיד על שחקן אחד במכבי חיפה שהוא בכושר של חצי העונה בליגת האלופות. צריך לומר את האמת – מכבי חיפה לא במקום הראשון בזכות, אלא בחסד, בגלל שמכבי תל אביב והפועל באר שבע מזייפות. כיום, הרמה של הירוקים – עם או בלי הכדור – שווה פלייאוף תחתון. מי שאומר אחת משקר לעצמו.
יש לברק בכר עבודה רבה, בעיקר מנטלית. מכבי חיפה הפכה להיות קבוצה של מפונקים שלא מוכנים לתת מעצמם כלום ושום דבר כשהכדור אצל היריבה. אפשר להסתכל וללמוד מהקבוצות הגדולות באירופה שהדבר החשוב הוא להיות אגרסיביים, לחפות אחד על השני, פרמטרים הגנתיים חשובים. מספיק ששחקנים רואים שמצופפים לאחור נגדם והם לא מסוגלים לחשוב, גם בני ריינה הייתה צריכה לנצח בסמי עופר.
צריך בדק בית רציני. השחקנים – ואני לא מדבר על המאמן – צריכים להחזיר את הקבוצה לרמה של זכייה באליפות. בצורה שבה הם משחקים, האליפות יכולה להגיע רק דרך יכולת רעה של מכבי ת”א והפועל ב”ש.