אחרי תצוגה נרפית של מכבי ת"א במשחק הגומלין נגד זירה בשבוע שעבר, בהתמודדות שהייתה לפרוטוקול בלבד, הכסף חזר להיות על השולחן והרעב חזר יחד איתו. השחקנים של ולאדן איביץ' עלו הערב לדשא בבלומפילד, העיפו מבט ללוח התוצאות ורצו להשיג מקדמה גדולה מספיק לקראת הגומלין ביוון, בידיעה שהפעם בכל מקרה לא יצפה להם טיול בגומלין.
ואכן, הייתה תשוקה. ולחימה ללא פשרות, והתנפלות על כדורים אבודים הייתה גם כן. ברוב שלבי המשחק, מכבי ת"א נעדרה בעיקר איכות. אי אפשר שלא להשוות בין צמד המכביות, זאת ששיחקה אתמול וזאת שיחקה היום. אם נעשה את זה, לא יהיה קשה להבחין בפערים באיכות הזרים בין הקבוצות.
בצפון נוכל להבחין בבוגדן פלאניץ', בשני המגנים החדשים שנראים עד עתה פשוט מצוין (סונדגרן הגנתית וקורנו התקפית), בעלי מוחמד שהוא שחקן זר מעל רמת הליגה, בצ’ירון שרי הבלתי נגמר ובחלוץ הרכש פרנזי פיירו. כל שם בצבע.
מנגד, בצד הצהוב אנדרה ז'ארלדש בכושר רע כבר שנתיים, כשנראה שגם חזרתו של איביץ' תחתיו פרח בעונתו הראשונה בישראל, לא עזרה. ברנדלי קוואס הוא שחקן טוב ונראה שמשהו בגישה שלו השתנה מהעונה שעברה, אך לטעמי הוא לא עושה את ההבדל בתור זר (נסו להשוות את ההשפעה שלו על המשחק לזאת של שרי).
כשמגיע שחקן זר למכבי ת"א, הוא חייב להיות כדורגלן ברמה גבוהה מאוד. הדוגמה הטובה ביותר היא ג'ורג'ה יובאנוביץ', שבכל התקפה מהווה איום ממשי על שער היריבה, מבצע תנועות נכונות בתוך הרחבה ומגיע להמון מצבים. למרות זאת, ברוב דקות המשחק הקישור הצהוב לא השכיל להפעיל אותו לעיתים קרובות מספיק. למעט קניקובסקי שהצטיין, הקשרים והמגנים של מכבי ת"א לא מסוגלים לייצר מסירות מסוכנות לעומק.
ובהיעדר איכות, קואוץ' איביץ' עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – ייצב את ההגנה. בשקט בשקט ומבלי ששמנו לב, מכבי ת"א עדיין לא ספגה שער העונה כשמאחורינו כבר ארבעה משחקים רשמיים (עם קצת עזרה מהמזל ומדניאל פרץ). ההחלטה של איביץ' לשחק עם סבוריט, המנייה הבטוחה שלו, דווקא כבלם ולא כמגן, גם אחרי שאופיר דוידזאדה נפצע בחימום ונטש את המגרש, מוכיחה שהמאמן מתרכז בחודשים הראשונים שלו בתפקיד המוכר בדבר אחד – קודם כל לא לספוג.
לצידו של סבוריט אפשר לציין את שני הבלמים הנוספים, שרן ייני שכולם כבר מזמן הפרישו, והוכיח שעם חוכמת המשחק שלו יש לו עוד הרבה מה לתרום (להזכירכם, ייני היה הבלם המוביל בעונתו הראשונה של איביץ' בישראל, זאת שהסתיימה באליפות ביתרון של 31 נקודות). לצידו, הרכש החדש ניר ביטון הפגין איכות טכנית עם הכדור וחיפה על חוסר המעוף של חוליית הקישור הצהובה.
בדקה ה-67, החוסר באיכות נפתר, בזכות קסם המומנטום. ערן זהבי נכנס לקול תשואות האוהדים, וכעבור 20 שניות נגע בכדור לראשונה וכמעט כבש בנגיחה. ובדיוק כמו חיילים בשדה הקרב ששואבים השראה מהסתערותו של המפקד, כך גם יתר שחקני מכבי ת"א שאבו אנרגיות מחודשות, כמובן בתמיכת הקהל המתודלק.
בהמשך ולמרות החלודה שהייתה ניכרת במספר פעולות, זהבי כבר כבש והרעיד את בלומפילד עם בעיטה מדויקת אופיינית. תראו לי אוהד אחד של מכבי ת"א שלא חשב לפני המשחק שאם ערן זהבי ישחק ואחרי שש שנים מחוץ לישראל הוא לא יבקיע במשחקו הראשון. לא תמצאו. זה כמו תסריט שנכתב מראש. התזמון מושלם רגע לפני יציאה ליוון למשחק מול קהל פנאטי.
לסיום, במשחק הגומלין מכבי ת”א לא יכולה להרשות לעצמה להוריד הילוך. המנטרה האיביצ'ית שמקדשת שער נקי אמורה להספיק, אבל האצטדיונים ביוון מייצרים אווירה ביתית מאוד, וספיגה של שער מוקדם עלולה לשבש את התוכניות של הצהובים. מכבי ת"א פייבוריטית ברורה לעבור שלב, אבל כשמטרות גדולות עוד לפניה – השבת תואר אליפות המדינה וניסיון להעפיל לשלב הבתים של הקונפרנס ליג על אף ההגרלה הקשה – היא חייבת עוד איכות, בצד ההגנתי ובצד ההתקפי.