אחרי ההפסד 8:2 המפורסם וכנראה גם המשפיל ביותר בתולדות ברצלונה לבאיירן מינכן, התחולל כאוס במועדון. עוד לפני שפורסמה בקשתו של ליאו מסי לעזוב, ההנהלה סימנה כמה “שעירים לעזאזל” אותם היא רוצה למכור כדי לרענן את הסגל, ואחד מהם הוא לואיס סוארס, שחקן שהוא לא פחות מאגדת מועדון.
בשש עונותיו בבארסה, האורוגוואי כבר נחשב לאחד מהחלוצים הגדולים בתולדותיה, אם לא הגדול שבהם. הוא הבקיע 198 שערים ב-283 הופעות, מדובר במספרים אדירים ששניים רק לאלו של ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו במהלך שנותיו בבירת קטאלוניה. האורוגוואי כבר בן 33, וכן, הוא מעבר לשיאו, אבל זה ממש לא אומר שהוא לא רעב או לא רוצה, ולמרות שזו דעה לא פופולארית במיוחד – ברצלונה צריכה להשאיר אותו אצלה.
כששמו של סוארס פורסם ברחבי אירופה כמי שיעזוב את בארסה, הוא קיבל אין ספור פניות. אייאקס רצתה להחזיר אותו, יובנטוס ואתלטיקו מדריד הוזכרו כמועמדות בכירות, ובטוח היו לו עוד לא מעט קבוצות שרק רצו שיחתום אצלן על החוזה ויתפוס מקום בהרכב. שמו הולך לפניו, ולמרות עונה לא פשוטה במהלכה חווה פציעה, הוא סיים עם 21 שערים ב-36 הופעות – מספרים בכלל לא רעים.
אם בסופו של דבר יביאו את ממפיס דפאיי כחלוץ חדש, אין ספק שיהיה לקומאן קשה מאוד לחלק את הדקות בין ההתקפה הגם ככה עמוסה מאוד שלו (ליאו מסי, פיליפה קוטיניו, אוסמן דמבלה, אנסו פאטי, מרטין בריית’ווייט, אנטואן גריזמן, טרינקאו). ועדיין, בהנחה וסוארס ובארסה לא יגיעו להסכמות על התרת החוזה והוא יישאר, הוא יוכל להיות נשק קטלני מהספסל לאותם משחקים שבהם בארסה מסתבכת, לעלות לחצי השעה האחרונה ולטרוף את המגרש כמו שרק הוא יודע.
לא רק הצד של ברצלונה צריך להילקח בחשבון, אלא גם של השחקן עצמו. יכול להיות שגם הוא מרגיש שהוא צריך אתגר חדש, שהוא לא מוערך מספיק, שמעמדו התערער, אבל האהבה לקבוצה ולעיר, ובעיקר שיתוף הפעולה הפורה והמיוחד עם מסי, חברו הטוב ביותר בקבוצה, צריכים להכריע עבורו את הכף לטובת הישארות למרות הכול. ואם זה יקרה – שני הצדדים ירוויחו.
הכתוב הוא טור דעה.