גמר הפיינל פור המיוחל הגיע אחרי משחקי רבע הגמר והקדמת שלב הפיינל פור לפני שחס וחלילה הקורונה הייתה מפסיקה אותו, כך שזה היה מרוץ בלי הרבה הפסקות. ובמסגרת מרוץ המשחקים הזה, מכבי תל אביב בנתה את עצמה, הגיעה הערב למחצית הראשונה והתפוצצה.
הרחקתו של ווילבקין בדרבי השני והיעדרו ממשחק מספר 3 החזירה לחיים את טיילר דורסי, שעד אז היה נוכח-נפקד ונע בין סגר לכלום. היום במחצית הראשונה הוא היה בלתי ניתן לעצירה.
מכבי הגיעה מוכנה. רבים חשבו שראשל”צ פייבוריטית - אז נכון, הניצחון על ירושלים המצוינת בחצי הגמר היה השיג מדהים למול כישלון ירושלמי, אבל מאז ראשל”צ איבדה קצת את הצניעות. מי שזוכר את הרבע הראשון המדהים של ראשל”צ באותו משחק, ראה הפעם תמונת מראה – מכבי ת”א התחילה בטירוף הגנתי והתקפי וכשראשל”צ סופגת 29 נקודות ברבע הראשון ו-25 ברבע השני, משהו לא דופק כראוי בהגנה. לצערם, גם ההתקפה לא תפקדה.
יאניס ספרופולוס הכין הפתעה עם הרכב גבוה - האנטר ואמארה יחד עם קלויארו בהרכב, עם דאבל-אפ על הנקינס ומניעת קבלת כדור ממונרו - וכך הוא חיסל את השניים. היחידים שאיכשהו תפקדו בראשל”צ היו הריסון ובלייזר. מצד שני מכבי ת”א טחנה את ראשל”צ בצבע עם אמארה והאנטר וגם עם ג’ייק כהן. ההתרכזות של ראשל”צ בעצירת ווילבקין, בצדק, אפשרה לדני אבדיה לשחק משחק מצוין של פוינט-פורוורד, שחקן שעושה הכל ולא רק קליעה, אבל יותר מזה - מצאה את דורסי שהתעורר כאמור בדרבי מספר 3 ואת סנדי כהן עם שלוש שלשות מדהימות.
עם תחילת הרבע השלישי, מכבי ת”א באה קצת רדומה וראשל”צ החלה להילחם קצת על כבודה. ווילביקן היה ביום קליעות איום, אבל התעקש לקחת זריקות גרועות, לא הפעיל כראוי את היתרון שהיה למכבי במשחק הפנים, לא מסר מספיק לאמארה ולהאנטר בצבע ועזר ליריבה לחזור למשחק. בראשל”צ צריך להסיר את הכובע בפני הריסון, שעשה הכל הגנתית והתקפית וסיפק הצגה בלתי נשכחת של שחקן במשחק גמר.
ראשל”צ נגסה ונגסה בהפרש כי מכבי דעכה, ווילביקן המשיך להחטיא מבחוץ והיה ברור שחלק מהשחקנים יקרסו מבחינת כושר גופני אחרי שני משחקים סוחטים כל-כך תוך יומיים. מונרו נראה עייף, הנקינס שותק וגודס שיחק הרבה בלעדיו, אבל אמארה סטודמאייר, במספר פעולות חשובות בסלים חשובים ובריבאונד התקפה, שמר על היתרון של הצהובים.
מצד שני האריסון לא ויתר עם עוד סלים ושלשות, ראשל”צ עוד צימקה ל-84:81 ואז מכבי חסרת הגארדים ההגנתיים שלחה את האנטר לשמור בהתקפה מכריעה על הריסון ואכן, הוא ביצע עצירה מצוינת.
הניצחון של מכבי הושג בשיניים, כי ראינו וידענו שמכבי בהרכב הזה לא נותנת נוק-אאוט ומפרקת קבוצות. את ההפרש הגדול שלה היא איבדה לאט-לאט כי ווילבקין ודורסי לא הבריקו בחצי השני. מכבי חייבת את הניצחון היום קודם כל לאמארה סטודמאייר ולהאנטר, שני השחקנים הגבוהים והוותיקים שתפקדו תחת לחץ, קיבלו החלטות נכונות מתחת לסלים, שלטו בריבאונד ואם מישהו נתן נוק-אאוט זה הגבוהים של מכבי, האנטר ואמארה, למונרו ולהנקינס. אין רגע מרשים יותר וראוי יותר מהרגע בו אמארה סטודמאייר זכה התואר השחקן המצטיין.
זו אליפות שתיזכר תמיד כאליפות של עונת הקורונה, אבל זו אליפות נוספת לארון העמוס הזה ואף פעם אסור לזלזל במכבי ת”א, כי למועדון הזה יש רוח מיוחדת, הוא יודע לתפקד במצבים קשים והוא יחגוג היום עוד אליפות, למרות הכל. במכבי ראשל”צ לא נשכח את התצוגה הנהדרת של הריסון, תצוגה יוצאת דופן, אבל ראשל”צ היתה זקוקה לעוד שחקן או שניים שיצעדו קדימה ויתייצבו ברגע האמת.
אני כבר מחכה לתחילת העונה הבאה.