בצל משבר הקורונה שמאיים לשבש לנו את כל שגרת החיים וגם את הספורט, מכבי ת”א אירחה בהיכל מנורה מבטחים את מוליכת היורוליג - אנדולו אפס הטורקית והנחילה לקבוצה הטובה ביורוליג העונה את הפסדה הרביעי בלבד העונה במפעל עם 75:77 דרמטי. ההחלטה לקיים את המשחק עם קהל חלקי הייתה צעד נכון מצידה של האלופה הישראלית. נכון, זה לא היה היכל מלא וגועש כפי שכולנו מכירים, אבל זה לבטח היה טוב יותר מאולם ריק.
הצהובים התחילו את המשחק מצוין עם בליץ בניצוחו של יובל זוסמן וזה דבר שבהחלט יכול לעודד את יאניס ספרופולוס. למרות פתיחה מוחצת, מכבי שוב הפסידה את ההובלה בהמשך, יכול להיות שזה היה בגלל היכולת של אנדולו ויכול להיות שעומס השחקנים על הספסל של הצהובים, אשר מחייב את ספרופולוס לשתף הרבה מאד שחקנים כבר ברבע הראשון, כאשר חלק מהחילופים האלה עצרו את התנופה הגדולה של הצהובים ומצד שני נתנו לספרופולוס את האפשרות לבחור את ההרכב ברבע הרביעי שיביא לו את הניצחון.
יובל זוסמן עם הכדור (איציק בלניצקי)אנדולו היא קבוצה טובה, ולאחר הרבע הראשון הלא טוב שלה הובילה ברוב שלבי המשחק תוך שהיא מציגה מגוון גדול של שחקנים, אם כי שיין לארקין שחזר מפציעה היה באחת התצוגות החלשות שלו העונה. לעומת הגארד, רודריג בוובואה, קרונוסלאב סימון ו-ואסילי מיצ’יץ’ סיפקו תצוגה נהדרת, בייחוד האחרון ששיחק מצוין והגדיל לעשות בסל שיוויון של ארבע נקודות, עם שלשה ועבירה כמעט מחצי מגרש. אלא שגם אז, מכבי הראתה ביטחון שהיא יכולה לחזור מכל פיגור.
מבין כל השחקנים שעומדים לרשותו של ספרופולוס, שני השחקנים המרכזיים הם סקוטי ווילבקין הנהדר, שלמרות שכל קבוצה שבאה לשחק נגד מכבי מתכוננת אליו ועושה הכל לסגור אותו – היא לא מצליחה, בעוד שהשחקן השני הוא המנהיג השקט - אות’לו האנטר, שעושה הכל על הפרקט ותורם כמעט בכל אספקט, אם זה בשליטה מתחת לסל, עזרות וחילופים בהגנה גם נגד גארדים מהירים, מתקן בריבאונד התקפה והגנה ומעודד ודוחף את כולם. האנטר הוא המנהיג האמיתי והשקט של הקבוצה.
אות'לו האנטר. המנהיג השקט (איציק בלניצקי)בניגוד למשחקים הקודמים, ספרופולוס לא נתן הרבה דקות משחק משותפות של ווילבקין וטיילר דורסי, שהיו אחראים לניצחונות במשחקים האחרונים, אבל מי שהפתיע ועזר במחיקת ההפרש ובחזרה למשחק היה אנג’לו קלויארו, בשתי שלשות רצופות שמחקו פיגור של שש נקודות ואז נכנסנו להתקפות חשובות עם תכנונים של המאמנים וכאן מכבי הראתה את התכונה שהיא השיגה בשבועות האחרונים – “אנחנו לא מוותרים בשום מצב”.
מכבי מאמינה שהיא יכולה לחזור מכל פיגור. נכון, מכבי לא שטפה, דקות רבות במשחק ההתקפה פחות זרמה, ההתקפות המתפרצות לא מגיעות בכמות מספקת, ארון ג’קסון עדיין מתקשה בהרצת הקבוצה וגם אלייז’ה בראיינט שהיה מצוין לאחרונה לא נכנס טוב למשחק כמו גם דני אבדיה, שלא השיג את כמות הנקודות שהוא השיג לאחרונה. אבל כשכל אלה לא התעלו לרמתם הרגילה, קלויארו ו-ווילבקין התרוממו, התעלו והביאו עוד ניצחון אחרי מרדף בעקבות הקבוצה הטורקית המצוינת.
מכבי הבטיחה את עלייתה לפלייאוף אבל ממשיכה למטרתה המרכזית – להשיג את המקום הרביעי ואת יתרון הביתיות בהצלבה. כל סיפורי הקורונה יכולים עכשיו לשבש את כל מה שיקרה בשבועות הקרובים כי לא רק כאן יש בעיות ובחלק מהארצות כבר בוטלו משחקים ואו נערכו ללא קהל, וללא קהל זה כבר בעייתי. ומצד שני מכבי תל אביב בעונה קסומה לא רוצה לחשוב שכל זה יפריע ואולי יפסיק בגלל משבר הקורונה.
סקוטי ווילבקין ואות'לו האנטר חוגגים (נעם מורנו)