משחק ביתי בין מכבי תל אביב לאולימפיאקוס הוא ללא ספק מהמפגשים הנוסטלגיים והמעניינים ביורוליג. תוסיפו את הפיקנטריה של ספרופולוס נגד קבוצתו לשעבר, והנה יש משחק אטרקטיבי. אבל, הצהובים של העונה הם קבוצה מהטובות והמשכנעות ביורוליג, ומצד שני היוונים עם הרבה משברים.
ברזוקאס הוא המאמן השלישי של האדומים השנה, ודייויד בלאט פוטר מהקבוצה. מכבי ת”א של השבועות האחרונים התגברה על הפציעות (אולי יש לה עודף שחקנים שצריכים לשחק ונוצר פקק על הספסל), והצהובים הגיעו אחרי ניצחון נהדר בוולנסיה, שלא רק היה ניצחון אלא קאמבק מדהים אחרי פיגור של 13 הפרש בניצחון של הצמד חמד ווילבקין את דורסי.
כל זה הביא את מכבי ת”א למשחק כפייבוריטית ברורה. אולימפיאקוס מצד שני קבוצה שעד השבוע עסקה בהחתמת שחקנים, ובכיבוי שריפות ללחץ על היורוליג שיאשר לה להחתים שחקנים למרות החובות הכספיים שלה. עם זאת, מכבי ת”א הגיעה עם תואר ברור של קבוצת צמרת, ואחרי המחזור של הערב (חמישי) היא כבר במקום הרביעי המקנה יתרון ביתיות בהצלבה.
כל זה גרם לקצת אדישות, לקצת הרגשה של ‘יהיה בסדר’. לאורך כל המחצית הראשונה המארחת הובילה בצורה של עד עשר הפרש מול משחק בינוני ומטה של אולימפיאקוס שסבלה מעבר לכל מגבלותיה מאיבודי כדור נוראיים, וזה קורה כאשר אתה אוסף כל שבוע שחקנים מן הגורן ומן היקב ואתה לא יכול להריץ אותם בליגה, בעוד החלטה לא חכמה – לפרוש מהליגה.
מעבר לכך, גם המחצית לא העירה את מכבי ת”א והיא לא כל כך קראה את מה שהולך לקרות כי היא הייתה בטוחה שכרגיל היא תמצא את הדקות שבהן תברח ותפתח את ההפרש אותו היא תרצה. היוונים מצד שני המשיכו באותו קצב איטי עם אותה כמות של איבודי כדור ועם אותו משחק לא קבוצתי של אחד על אחד.
הצהובים מצד שני ניסו ושלחו את כל 12 השחקנים למגרש, אבל זה לא כל כך הלך ומצד שני וז’נקוב הבולגרי-יווני הפתיע עם שלוש שלשות ופתאום מכבי ת”א בפיגור ובסכנת הפסד, וזה קרה עם משחק מפוזר של אלופת ישראל, אחוזי קליעה לא טובים ועם החלטות לא טובות. אבל אז, יאניס חזר לקלפים שמתחילים להיות הקלפים המנצחים שלו – קודם כל ווילבקין, האנטר ודורסי.
שני הגארדים למדו לשחק אחד עם השני ואין הרבה הגנות שיכולות להגיב נכון מול שניהם. האנטר נותן עבודה נהדרת, גם בביצוע הפיק אנד רול עם שניהם, ויודע לסיים או למצוא את האדם הנכון. מי שעוד היה שותף פעיל לחזרה למשחק מהמצב הקשה שבו היא נמצאה הוא אלייז’ה בראיינט שעושה עבודה נהדרת התקפית והגנתית בריבאונד, ולפעמים גם החלטות של גארד, ויודע מתי לפנות את הבמה לווילבקין ולדורסי.
מצד שני, מכבי ת”א, כמו שהודה מאמנה ספרופולוס, הייתה ביום חלש מעבר להגנה הרכה, אי היציאה המספקת לפסט-ברייק והקטעים הארוכים מדי שבהם הקבוצה יורדת בתפוקה ההגנתית. יש מספר בעיות כרגע, עמדה ארבע לא תפקדה ברמה הנדרשת, קלויארו, אייסי וג’ייק כהן לא היו במיטבם, וריינולדס וסטודמאייר לא הבריקו גם הם בדקות במגרש.
כמו כן, ג’קסון לא מצליח לתת את מה שצריך לתת רכז עם הרזומה שלו, לא בשליטה בקבוצה, לא בהנהגת הקבוצה, ועדיין מכבי ת”א מחכה ממנו ליכולת המובטחת. גם דני אבדיה נראה קצת עייף מכל מה שעבר עליו השבוע ולא נכנס טוב למשחק, וזוסמן במשחק ראשון אחרי הפציעה ולכן עדיין קשה לשפוט אותו.
מכבי ת”א הולכת לשבוע חשוב כי המאבק על המקום הרביעי נכנס לישורת האחרונה, והיום צסק”א, היריבה הישירה על המקום, הפסידה בבית נגד ברצלונה. הצהובים צריכים לשאוף לעשות הכול, לנצל את המשחק הביתי בשבוע הבא נגד אנאדולו אפס המובילה את היורוליג, ובשביל זה מכבי ת”א צריכה לבוא למשחק אחרת, ולא כמו שהיא באה הפעם.
יומיים אחר כך יחכה משחק קשה בבלגרד נגד הכוכב האדום, שני משחקים קשים, אבל אפשר לסיימם עם עוד שני ניצחונות. עם זאת, צריך לנתח את המשחק של היום בעיניים פקוחות כי היכולת והריכוז לא היו בשיאם, וגם חלק מהצירופים של ההרכבים במגרש לא היו טובים, עד שווילבקין הגיע וניצח שוב את המשחק.