ערב קסום עם אווירה חלומית ביציעים ודרבי סופר משמעותי עבור שני מועדוני העל בקנה מידה ישראלי. בשבוע האחרון יצא לי להסתובב בהרבה מאוד מקומות ציבוריים שקשורים לספורט וכדורגל בפרט, הדבר העיקרי שדברו איתי עליו לאורך הימים האחרונים היה בעיקר הדרבי התל אביבי, מצד אחד אוהדי מכבי ת”א ומצד שני אוהדים של הפועל ת”א, והלך הרוח הכללי היה שכל תוצאה מלבד ניצחון של הצהובים תיחשב כהפתעה גדולה.
בתוך תוכי חשבתי לעצמי לכמה דרבים הגעתי בעבר כשחקן כפייבוריט מובהק ובסוף המשחק ירדתי מנוצח וכמובן גם להיפך, לא מעט פעמים הגעתי כאנדרדוג ויצאתי מנצח, כך שהכול פתוח בעיקר כאשר מדובר בדרבי שמעורבים בו המון אמוציות ורגשות, הרבה מעבר למשחק ליגה רגיל וכמובן כאשר הירוקים מחיפה שצמצמו את הפער לפני המשחק הערב ל-3 נקודות.
יחסי הכוחות לפני המשחק היום די ברורים. מכבי תל אביב מארחת ומוליכה את הטבלה עם יתרון מקצועי ברור על האדומים כמעט בכל הפרמטרים. האדומים שהגיעו במומנטום מצוין לאחר ניצחון חוץ על בית”ר ירושלים בטדי עם ביטחון מלא ואמונה עצמית גבוהה לקראת הדרבי היוקרתי. בנוסף, הפועל נמצאת חזק בתמונת הפלייאוף העליון ותחת קלינגר וסיני הצליחה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית מבחינה מקצועית בעיקר בכל מה שקשור למשחק ההגנה הקבוצתי, שבחלק הראשון של העונה כלל לא היה קיים.
הפועל ת”א של קלינגר מתרכזת בעיקר במשחק הגנה קבוצתי מסודר, עם דגש על יציאה להתקפות מעבר כפי שהיה בטדי וכפי שראינו הערב מול מכבי ת”א, שנשארה באותו מערך של איביץ’ לאורך כל הדרך. רביעיית ההגנה החזקה של מכבי תל אביב, בנוסף לשלישיית קישור פיזית ודינמית שהייתה דומיננטית וכמובן השלישייה הקדמית שגם היא המוציאה לפועל העיקרית מתחילת העונה בכל מה שקשור להבקעת שערים, היו מה שעשו את ההבדל.
המחצית הראשונה הפכה לקרב חפירות במרכז המגרש, הפועל במגננה וצפיפות בחלק האחורי עם ניסיונות בודדים לצאת למתפרצות לא מסוכנות מצד האדומים, שהתמקדו בעיקר במשחק ההגנה ולא היו יצירתיים בהתקפה. מצד שני, מכבי ת”א לא הצליחה לייצר הרבה במחצית הראשונה מבחינה התקפית עד ליציאה הנפלאה קדימה של גולסה, לעבר רחבת הפועל תל אביב, מהלך שגרם לבעיטה חופשית קורצת עבור הצהובים.
אצילי בבעיטה חלשה אך מדויקת מצא את הרשת וניצל מיקום גרוע של ג’ראפי, שעלה לקבוצתו בספיגת שער היתרון של הצהובים. לאחר מכן, הפועל ת”א התנהלה בחוסר שקט ועצבנות שעלתה לה בכרטיס אדום לאחר תיקול חריף של שי אייזן על איתי שכטר, מהלך ששינה את מערכי הכוחות על כר הדשא באופן קיצוני והותיר את האדומים בנחיתות מספרית על סף סיום המחצית הראשונה.
במחצית השנייה, מכבי ת”א הייתה עם יתרון של שחקן, הפעילה מכבש בלתי פוסק על הגנת הפועל עם לחץ גבוהה של שחקני החלק הקדמי ביחד עם צמצום פערים מושלם של שחקני הקישור ודומיננטיות מוחלטת במרכז המגרש, שבאה לידי ביטוי עם שער נפלא של אייל גולסה בבעיטה מחוץ לרחבת ה-16, וזה היה הדובדבן שבקצפת מבחינת הקשר, שהיום מבחינתי היה השחקן הטוב במגרש.
במקביל, לאחר הבקעת השער השני של הצהובים, חילוף מנצח ונבון של איביץ’ שהכניס את דור מיכה בתזמון מושלם. האחרון החל את המהלך בשער השלישי עם כדור עומק נהדר שהוביל לגול עם סיומת של אופואדו. מכאן והלאה המאבק שנותר על כר הדשא היה על הכבוד והיוקרה של האדומים, שעשו כל מאמץ לא להתפרק עד לסיום המשחק.
המאבק היום על כר הדשא הבליט את הפערים המקצועיים בין שתי הקבוצות בשנים האחרונות בעיקר בשל פערי התקציב שמקנים לצהובים סגל עמוק רחב ואיכותי מול סגל טוב של האדומים, אך סגל קצר שלא מספיק כדי להתמודד בצמרת של הכדורגל הישראלי לעת עתה. אם הפועל תל אביב תצליח להעפיל לפלייאוף העליון, זה יהיה הישג משמעותי מבחינה מקצועית וכלכלית עבור האדומים.
הערב הנפלא היום בבלומפילד הוכיח לנו פעם נוספת שהמנצח הגדול היום היה הקהל הנפלא ביציעים משני צידי המתרס. אווירה חלומית של עידוד מסיבי ודחיפה של הקהל לאורך כל המשחק, ותצוגת עידוד מרשימה שהעפילה על מה שראינו על כר הדשא. מקווה שהפלייאוף הקרב יהווה סיומת הולמת לעונת כדורגל מותחת ומעניינת עד לרגע האחרון עם אצטדיונים מלאים עד לרגע האחרון.