זכינו לראות משחק צמרת אמיתי שמזכיר נשכחות מהעבר, כאשר שתי אימפריות כדורגל ישראליות מוצאות את עצמן בצמרת הטבלה של ליגת העל. מכבי חיפה די דבוקה למכבי תל אביב במאבק על תואר האליפות, אל מול בית”ר ירושלים שנאבקת באופן ישיר מול הפועל באר שבע על הכרטיס שיבטיח את מקומה במפעלים האירופיים בעונה הבאה. חיפה הגיעה לטדי עם רוח גבית משמעותית לאחר ה-0:5 במחזור האחרון על הפועל תל אביב, עם ביטחון אדיר ואמונה עצמית גבוהה שהירוקים אכן מסוגלים לרוץ מול מכבי ת”א עד הסוף במאבק על תואר האליפות.
מצד שני, בית”ר הגיעה לאחר שני הפסדים רצופים ועם לחץ גדול, אבל עם חיזוק משמעותי על הנייר לקראת החלק השני של העונה בדמות אלירן עטר וחנן ממן, שאמורים להעמיק ולהרחיב את התחרות והרוטציה בחלק הקדמי של רוני לוי, וכמובן לשדרג את הבית”רים בקבלת ההחלטות באזורים המסוכנים.
ניהול משחק מצוין של רוני לוי, מלבד החילופים. מאמן הירושלמים בחר לעלות עם מערך התקפי וארבעה שחקנים בחלק הקדמי – חנן ממן, פרדי פלומין, אלירן עטר ושלומי אזולאי וזה השתלם לו בגדול. המחצית הראשונה של בית”ר הייתה הטובה ביותר שלה מתחילת העונה. המון כישרון ואיכות בחלק הקדמי, בנוסף לאגרסיביות במרכז המגרש ויכולת טובה של עלי מוחמד לאחר תקופה ארוכה שגילה יכולת חלשה, וכן צמצום פערים בין חוליית ההגנה לקישור ועזרה של שחקני החלק הקדמי במשחק ההגנה הקבוצתי, העלימו לחלוטין את מכבי חיפה מכר הדשא.
מן העבר השני, המחצית הראשונה של הירוקים בטדי הייתה חלשה מאוד, חסרת תשוקה, ללא אלמנט של הנעת כדור, חוסר איכות בקישור ובחלק הקדמי ופעולות מעטות ומקריות מדי בהתקפה, שלא היוו סכנה אמיתית על שערו של איתמר ניצן. מבחינה התקפית, בית”ר ניצחה בגדול. עטר במחצית ראשונה טובה הבקיע את שער היתרון מפנדל, שלא היה, בנוסף לעוד הזדמנויות פז לבית”ר בחצי הראשון עם החמצות גדולות של שלומי אזולאי, עם פעולות התקפיות איכותיות במחצית בה בית”ר הייתה צריכה לרדת להפסקה ביתרון של שני שערים לפחות.
לקראת סוף המחצית הראשונה מכבי חיפה החלה להראות סימנים ראשונים שהיא נכנסת למשחק וגם זכתה לבעיטת עונשין מ-11 מטרים לאחר נגיעת יד בלתי מובנת של עלי מוחמד ברחבה, בעיטה שהוחמצה על ידי צ’ירון שרי החלש שכבר חודשיים מגלה יכולת פושרת ולא מזכיר את שרי הטוב והתוסס של תחילת העונה.
המחצית השנייה החלה שוב פעם עם לחץ בית”רי והגעה למצבים טובים להבקעת השער השני, אך נאיביות וקבלת החלטות לא נכונה בפעולות האחרונות בעומק רחבת חיפה, השאירו את הירוקים במשחק. בלבול ביצע חילוף התקפי בתחילת החצי השני עם הכנסתו של דולב חזיזה על חשבונו של מקסים פלקושצ’נקו על מנת להכניס תחכום ואיכות לחלק הקדמי האנמי של חיפה עד אותם רגעים. לאחר מספר דקות בלבול ביצע חילוף נוסף, כאשר סינטיהו סלליך נכנס במקומו של יאניק ווילדסחוט החלש.
מאותם רגעים, מכבי חיפה הפכה יותר תוססת אבל עדיין ללא איכות בהנעת הכדור במרכז המגרש ביום לא טוב של נטע לביא ויובל אשכנזי וחולייה קדמית אנמית שלא ממש הצליחה לסכן את שערו של ניצן, אלא רק דרך בעיטות ממרחק של אשכנזי שהגיעו בדקות בהן העייפות של בית”ר הייתה בולטת לעין באמצע המחצית השנייה. מרכז המגרש הפך באותן דקות להיות בשליטה של החיפאים אך ללא סכנה אמיתית על שערו של ניצן. החילופים של רוני לוי היו צריכים להגיע בשלב קצת יותר מוקדם עקב עייפות של עטר וממן ובמטרה להחזיר את השליטה במרכז המגרש ואת אלמנט החזקת הכדור שנעלמו באותן דקות.
מכבי חיפה של החלק השני במשחק נראיתה אמנם טוב יותר מחיפה של המחצית הראשונה אבל עדיין הייתה רחוקה מאוד מכפי שציפינו לראות אותה הערב. חסרת איכות בחלק הקדמי ואולי הנקודה הבולטת ביותר היא שכל שחקני המפתח של הירוקים פשוט לא הגיעו למשחק. מכבי חיפה יכולה לחזור הלילה הביתה עם תחושה גדולה של אכזבה. המשחק הערב היה מבחן אמיתי בדרך להתמודדות על התואר והיא כשלה בגדול.
העונה של הירוקים עד עכשיו היא טובה אבל הציפיות הן למאבק אמיתי על האליפות מול מכבי תל אביב ומכבי חיפה חייבת לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת ממנה בעיקר במאני טיים. מנגד, בית”ר ירושלים עם תשוקה אמיתית ורעב עם כדורגל איכותי ואטרקטיבי ניצחה בצדק 0:2 בדרך למקום שיבטיח לה את הכרטיס לאירופה, תוך שילוב של כדורגל וטקטיקה נכונה.
כעת בית”ר חייבת לייצר המשכיות על מנת להוות גורם שלישי ואמיתי במאבק על האליפות, אם לא העונה אז כהכנה לעונה הבאה. הכדורגל הישראלי הרוויח היום בגדול משחק קצבי, יצרי, והכי חשוב איכותי. הלוואי שנראה עוד הרבה משחקים כאלה עד סיום העונה.