מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ קשה באיסטנבול נגד אנדולו אפס המצוינת, שהיא מהקבוצות הטובות ביורוליג, וזה היה אחד המבחנים הקשים במפעל. מכבי אחרי ניצחונות בית נהדרים על צסק”א מוסקבה ועל פנתינאיקוס המריאה למשחק הזה כשהיא סוחבת אחריה מספר אירועים ו/או החלטות.
קודם כל, הרבה דובר על נושא המשחק בגליל בליגה, שנגרר לשתי הארכות ועם ספסל קצר מהרגיל, ועלתה בו השאלה האם לשתף את הבכירים, ובעיקר את סקוטי ווילבקין, במשך דקות רבות והאם להקריב את הניצחון. אני חושב שצריך לנצח כל משחק, אם כי אף אחד לא יכל לצפות שתי הארכות ולא ראיתי מישהו מהשחקנים במשחק שביקש לצאת או להפסיד את ההתמודדות.
וכך מכבי הגיעה למשחק מול אנדולו. ההתחלה של הצהובים הייתה מצוינת, משחק ההתקפה היה שוטף, ווילביקן התחיל נהדר, יובל זוסמן שמר על שיין לארקין מצוין ומכבי נראתה עם בטחון ועם תנועה טובה, אבל כשהתחילה הרוטציה ושתי הקבוצות הלכו לספסל, קרונוסלאב סימון היה קטלני והגנת האורחת לא הצליחה לעצור אותו, ויותר מכל את רודריגו בובואה הצרפתי שהתחיל את העונה חלש ורק בשבועות האחרונים חזר לעצמו ומכבי לא הצליחה להגיב לו, ובעיקר טיילר דורסי שאיחר לעבור בחסימות שיצרו לו והוא שינה את תבנית המשחק.
בנוסף לכך, אלופת ישראל ביצעה מספר שגיאות על ידי השחקנים המחליפים שלא נכנסו טוב למשחק, להוציא את דני אבדיה, ויותר מכך הייתה רכה עם איבודי כדור רשלניים של זוסמן, דורסי ואנג’לו קלויארו שנתנו לטורקים כמה מצבים של יציאה להתקפה מתפרצת על ידי איבודי כדור זוועתיים שיצרו התקפה טורקית בצד השני והעונש היה כפול. יותר מכל היה זה משחק ההגנה. מכבי ת”א הציגה משחק הגנתי מהרעים שהיו לה בזמן האחרון, כשהפציעה של ווילביקן שהוציאה אותו מהמשחק, וגם תרומה נמוכה של קווינסי אייסי ושל אות’לו האנטר, שהיה מצוין בשבועות האחרונים, הותירו את מכבי בפיגור אחרי היריבה ופערי הרמות באו לידי ביטוי בתוצאה.
הצהובים הגיעו למיצוי מלא של ההתגברות על החוסרים של טאריק בלאק, עומרי כספי והגארדים, ונכון שמכבי החתימה את ארון ג’קסון, אולם הוא טרם הצטרף לקבוצה וגם כשיגיע, ייקח לו זמן להשתלב. בנוסף לכך, הפציעה של בלאק, יחד עם הוויכוח שפרץ לגבי זמן החלמתו ודרך הטיפול, צריכה להביא את מכבי להחלטה לחפש שחקן גבוה נוסף. נכון, לא קל למצוא שחקן גבוה ראוי בשוק השחקנים, אבל צריכה להיות החלטה שמחפשים ולהתחיל לעבוד על זה.
הקבוצה של יאניס ספרופולוס נמצאת עכשיו בנקודת מבחן של איך ישפיע ההפסד הגבוה הזה, שחלק יקראו לו תבוסה, ועכשיו כשתתברר חומרת פציעתו של ווילביקן, מכבי ת”א יוצאת למשחק חוץ נגד ז’לגיריס, כשהליטאים של השנה נמצאים אמנם בתחתית הטבלה, אבל לא מוותרים אף פעם והצהובים צריכים לנצח שם כדי לשמור על מקומם בצמרת.
נכון שמכבי שמרה על הבית וזה חשוב, אבל רוב יריבותיה ניצחו בז’לגיריס והניצחון הוא חשוב גם כדי לא להיגרר למשבר. קודם כל, צריכה מכבי ת”א לחזור להגנה כמו שהיא הפגינה בשבועות האחרונים, כשהפעם מול אנדולו ההגנה הייתה רעה. דבר שני, השחקנים כמו דורסי, קלויארו, אייסי וזומן, צריכים לתת יותר גם בהגנה, ובטח בעמודת הקלעים, וכאשר ההגנה תשתפר זה יהיה הצעד החשוב כדי לא להתדרדר לעוד תצוגות כאלה, כשזו הזכירה את ההפסד הקשה בברצלונה.